שניים ממעשי החסד של אבותינו המפורשים בתורה הם הכנסת אורחים. הכנסת אורחים אחת, שמופיעה בתורה בצורה מאוד מפורטת, היא זו של אברהם אבינו (בתחילת פרשת

הגמרא במסכת נדרים (מ.) מספרת: מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. לא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס ר’ עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו –

בפעם הקודמת למדנו על כך שאברהם אבינו הוא מקור החסד בעם ישראל. בהקשר זה אפשר ללמוד דבר נפלא מדרכו של אברהם אבינו בקיום מצוות הכנסת

הנביא מיכה (ז’, כ) אומר שמידתו של אברהם אבינו היא מידת החסד: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם. מנין שהחסד הוא

בפרשת קדושים אומרת התורה (ויקרא י”ט, טז): לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה’. מה פירוש הציווי “לא תלך רכיל בעמיך”?

החסד – יסוד העולם כפי שלמדנו בפעם הקודמת, הביטוי המעשי העיקרי של מצוות ואהבת לרעך כמוך הוא בגמילות חסדים עם הסובבים אותנו. בכל פעם שגומלים

מה זאת אהבה? בדרך כלל במצוות עשה יש מעשה מסוים שצריך לעשות. לדוגמה, צריך להניח תפילין וכך מקיימים את המצווה. צריך לאכול מצה בליל הסדר,

סיוע בהקמת עסק – עקרונות הלכתיים בעשרה באב, התשס”ה, ערב העקירה מגוש קטיף, התבקשתי על ידי רבנים מגוש קטיף, לראות כיצד ניתן לסייע במלונות שאליהם

מתי מותר לומר לשון הרע לתועלת? חומרת איסור לשון הרע בסוף פרשת בהעלותך מסופר על מרים הנביאה, שסיפרה לשון הרע על משה רבנו, ועקב כך

איסור הכאה ונשים מוכות לפני זמן מה זכיתי לשמח ילדים לקראת חנוכה, במקלט של נשים מוכות (“בת מלך” בבית שמש). כלפי חוץ, קשה היה להבדיל