ברכת האילנות על עץ ערלה או עץ מורכב

ברכה על עץ של ערלה

רבי עקיבא איגר (על השולחן ערוך, רכ”ו) מסתפק אם אפשר לברך ברכת האילנות על עץ של ערלה. הסיבה שלא לברך על עץ זה היא שפירותיו אסורים, ועל כן הוא דומה לעץ שאינו נותן פירות. עם זאת, לגבי עץ שהוא ספק ערלה בחוץ לארץ הדין הוא שמותר לברך עליו, משום שספק ערלה בחו”ל מותר באכילה. גם בשו”ת דברי מלכיאל (ח”ג, סי’ ב’) כתב שאין לברך על עצי ערלה כיוון שאסור לאכול את פירותיהם. הוא מדייק גם מלשון הברכה – “להתנאות בהם”, שיש לברך רק על אילן שאפשר ליהנות ממנו:

מלשון הברכה “להתנאות בהם בני אדם” מבואר שהברכה היא על ההנאה, וכן פירש רש”י. ואם כן, כיון שמאילנות הללו אסור ליהנות, אין צריך לברך עליהם.

וכך פוסק גם כף החיים (רכ”ו, ס”ק יא).

אולם בשו”ת רב פעלים (ח”ג, או”ח סי’ ט’) כתב שאפשר לברך על עצי ערלה. טעמו הוא שאמנם פירות האילן אסורים כעת באכילה, אולם לאחר שיחלפו שנות הערלה יהיה מותר לאכול מעץ זה, ואם כן גם אילן זה עומד להנאת בני האדם בעתיד. כשיטה זו הכריעו פוסקים רבים: שו”ת דובב מישרים (ח”ג, סי’ ה’), שו”ת ישכיל עבדי (או”ח, ח”ז, סי’ י”ב), הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה, פסח, עמ’ יט) והגרש”ז אויערבך (הליכות שלמה, תפילה, כ”ג, הערה 120).

למעשה, מקובל לברך על עצי ערלה, אך מי שיש לו אילנות שאינם ערלה עדיף שיברך עליהם (כדי לצאת ידי חובה גם לפי שיטת רבי עקיבא איגר וסיעתו).

האם ניתן לברך על עץ מורכב?

שו”ת הלכות קטנות (ח”א סי’ ס’; ועיינו שם סי’ רס”ה) כותב שאין לברך שהחיינו על אילנות מורכבים, כיוון שאין לברך שהחיינו על דבר שנעשה נגד רצון הבורא:

שכל דבר שעשו בני אדם נגד רצון הבורא, איך יאמר שהחיינו לראות דבר זה? ואף על גב דמותרים באכילה – גזירת הכתוב, אבל לברך על הראיה לא מסתברא.

אולם בשו”ת שאילת יעב”ץ (ח”א סי’ ס”ג) חלק על דבריו. לדעתו, יש סיבות רבות מדוע לברך שהחיינו גם על פרי של כלאיים: האחת, אמנם העץ עצמו ניטע באיסור, אולם פירותיו מותרים באכילה. נוסף על כך, ייתכן שכלל לא היה איסור בנטיעת העץ, משום שהגוי שנטע או הרכיב אותו כלל אינו מצווה על הרכבה. ועוד, שאם הקב”ה לא היה רוצה – פרי זה לא היה נוצר, ולכן אף אם מעשה היצירה אסור, עצם מציאות הפרי בעולם היא לרצונו של הקב”ה, ולכן ניתן לברך עליו שהחיינו (עיינו בדברי היעב”ץ שם).

לכאורה יש להשליך ממחלוקת זו בעניין ברכת שהחיינו לברכת האילנות: לפי סברת שו”ת הלכות קטנות, אין לברך ברכת האילנות על אילנות מורכבים כיוון שהם נוצרו נגד רצון הבורא. אולם לפי סברת היעב”ץ, בהחלט אפשר לברך ברכת האילנות על אילנות מורכבים, מן הטעמים הנזכרים. אולם הרב עובדיה יוסף (שו”ת יביע אומר ח”ה, או”ח סי’ כ’) כותב שייתכן שבנוגע לברכת האילנות יודה היעב”ץ שאין לברך אותה על אילנות מורכבים:

אפילו לפי מה שנהגו בירושלים ת”ו לברך על פרי מורכב שהחיינו, כדעת השאלת יעב”ץ וסיעתו, היינו משום שהפרי נתלש מהאילן, והתורה התירתו לאכילה, ועל זה מברך ברכת הראיה, דמאי דהוה הוה. אבל כשעומד על גבי אילנות מורכבים ומברך שברא אילנות טובות, והם נעשו על ידי בני אדם נגד רצון הבורא, אפשר שאין לעשות כן.

ברכת שהחיינו נאמרת על הפרי, שהותר באכילה, ומברכים עליו לאחר שנתלש מן העץ. הניתוק בין העץ (שניטע באיסור) ובין הפרי (שהותר באכילה) מאפשר לברך על הפרי. לעומת זאת, בברכת האילנות אין הפרדה כזו כיוון שהברכה נאמרת על העץ עצמו, שניטע באיסור. לכן ייתכן שבמקרה זה גם היעב”ץ יודה שאין לברך את הברכה.

הלכה למעשה

למעשה, אחרונים רבים פוסקים שלכתחילה אין לברך על אילנות מורכבים (בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת ראה, יא; שו”ת מנחת יצחק, ח”ג, סי’ כ”ה, אות ג; שו”ת יביע אומר שם, ועוד). עם זאת, מי שמברך על אילנות אלו יש לו על מה לסמוך משום שדין זה לא הוזכר בתלמוד או בראשונים, ואפשר לסמוך על סברת היעב”ץ (עיינו חזון עובדיה פסח, ברכת האילנות, ד).

נוסף על כך, אפשר להקל לכתחילה כאשר לא בטוח שהעץ מורכב (עיינו חזון איש כלאיים ג’, ס”ק ז; ועיינו בהרחבה בשו”ת יביע אומר שם, סי’ י”ט, אות ז) או שלא בטוח שההרכבה היא הרכבה אסורה. כמו כן מותר לברך על עצים שגדלו מגרעיני כלאיים, כיוון שהם נזרעו בהיתר (ראו בדברי הגרש”ז אויערבך, הליכות שלמה, תפילה, כ”ג, יח, ביחס לברכת שהחיינו).

ברכה על אילן שמור ונעבד בשביעית

לדעת הגרש”ז אויערבך (הליכות שלמה, תפילה, כ”ג, ל) מותר לברך על אילן שעבדו בו בשביעית. ייתכן שטעמו הוא שכיוון שהעץ ניטע בהיתר, אין מניעה לברך עליו. פרט לכך, להלכה אנו מקילים ומתירים לאכול מפירות אילן שעבדו בו בשביעית (עיינו בכך בספרי שמיטה – הלכה ממקורה), ואם כן פירותיו של האילן ראויים למאכל.

סיכום

יש אוסרים לברך ברכת האילנות על עץ מורכב משום שהוא ניטע נגד רצון הבורא, אך יש מתירים כיוון שפירות האילן מותרים באכילה. למעשה, לכתחילה אין לברך על אילנות מורכבים, אולם מי שעושה כך יש לו על מי לסמוך (ובדיעבד מי שבירך על אילן מורכב לא יחזור ויברך). מכל מקום, מותר לכתחילה לברך על עצים שיש לגביהם ספקות נוספים (כגון עצים שיש ספק אם הרכבתם זה בזה אסורה), וכמו כן מותר לברך על עצים שגדלו מגרעיני כלאיים (כיוון שהם נזרעו בהיתר).

מצירוף שניים מן היסודות שעמדנו עליהם – ברכה על עצי ערלה וברכה על עצים מורכבים – אפשר לחדד יותר את יסוד ברכת האילנות. מצד אחד, לכתחילה אין לברך על עצים מורכבים אף שאפשר לאכול מן הפירות, כיוון שהם נעשו נגד רצון ה’. מצד שני, ניתן לברך על פירות ערלה אף שאי אפשר לאכול מן הפירות, כיוון שהעץ לא נברא נגד רצון ה’. העיקרון ששב ועולה מכאן הוא שהברכה בעיקרה היא על עצם התחדשות הבריאה, ולא על הנאתו המיידית של האדם מן העץ. לכן אף שכעת אי אפשר לאכול את פירות האילן, כיוון שההתחדשות ניכרת – ניתן לברך.