ערב מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ”ז (1967 למניינם), המצב הביטחוני במדינה היה מתוח מאוד. מדינות ערב התכוננו למלחמה עם מדינת ישראל, ובישראל חששו מפני תוצאות

כ”ט באייר נמצא בין שני ימים שאין אומרים בהם תחנון – יום ירושלים וראש חודש סיוון. האם דבר זה גורם לכך שגם בכ”ט באייר אין

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נוהגים במנהגי אבלות שונים – הדלקת נר נשמה, אמירת תפילת יזכור ועוד. אחד מהמנהגים הבולטים ביותר,

האם מנהגי האבלות של ספירת העומר נוהגים ביום העצמאות? ומה הדין ביום ירושלים? יש מנהגים שונים באילו ימים מימי ספירת העומר חלים מנהגי האבלות. לפי

שהכל נהיה בדברו כשבוע לאחר חג הפסח חל יום השואה. יהודים רבים בגטו, למרות עבדותם, לא איבדו את חירותם, ולמרות התנאים הקשים זכרו כי הרוח

לפי לוח השנה שלנו, ה’ באייר – יום הכרזת המדינה – יכול לחול בימים ב’, ד’, ו’ או בשבת. כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הוחלט

האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? בגמרא (ערכין י ע”א, ועוד) נאמר שיש שמונה עשר ימים שאומרים בהם הלל שלם (“גומרים את ההלל”). אולם מהגמרא