אל תתנו לחקלאים שומרי שמיטה ליפול!

זכות גדולה היא להיות בארץ ישראל. זכות גדולה היא להיות חקלאי בארץ ישראל. בעבר, המעמסה של שמירת השמיטה היתה מתחלקת בין כולם, כיוון שכולם היום חקלאים. כיום, יש אחוז קטן ביותר של חקלאים, וממילא העול הכלכלי של השמיטה נופל רק על כתפיהם.

אחת הדוגמאות לכך היא אוצר בית דין. אוצר בית דין מבוסס על כך שבית הדין או שלוחיו יכולים לקטוף את כל התוצרת שבשדה (אך אסור להם לזרוע). הפירות יחולקו בחינם לעם ישראל, אולם ניתן לגבות תשלום עבור העבודה של הפועלים.

המחיר של אוצר בית דין

לכאורה, המחיר של יבול אוצר בית דין אמור להיות זול יותר. אולם פעמים רבות המחיר זהה ולעתים אף יקר יותר. מדוע?

ראשית יש לדעת, שכיוון שאוצר בית דין משווק בכמות קטנה, העלויות שלו גדולות יותר מאשר תוצרת שמשווקת בכמות גדולה (כפי שלמשל קמח לבן, שדורש תהליכי ייצור מרובים יותר מאשר קמח מלא, זול יותר מקמח מלא כיוון שהוא משווק בכמות גדולה הרבה יותר).

סיבה נוספת: כיוון שניתן לעשות בקרקע רק מלאכות המותרות בשביעית, ממילא התוצרת פחותה מזו שבשנים רגילות, ולעתים הפירות לא יהיו יפים כמו פירות רגילים, כיוון שהם לא יכלו לקבל את כל הטיפול הדרוש להם. פרט לכך, ישנן הוצאות מיוחדות באוצר בית דין, הן בדרך השיווק והן בטיפול בעצים (כיוון שמדובר על קרקע שיש בה איסורי שביעית ואי אפשר לעבוד בה כרגיל), ולכן לעתים שכר העבודה גבוה יותר מבשנים רגילות.

החזון איש (אגרות החזו”א ב, עג) טען שאין לתת לחקלאים סכום מלא עבור הפירות. לדבריו, צריך להיות ניכר שהמחיר על הפירות זול יותר, כדי שיידעו הקונים שמדובר במחיר עבור העבודה ולא עבור הפירות:

מה שכתבתי לחשוב כפי הטורח, כמובן שאינו בשביל לחסוך כסף, רק חובתינו שיהיו מעשינו מכריזים על קיום התורה ולפרסם קיומנו מצוותיה, וכאשר חושב את המחיר כבכל שנה משכח את עניין מצוות שביעית. אחת היא לי אם הטורח מרובה או פחות, ובלבד שיהיה ניכר.

אף על פי כן, יש לבחון האם מעיקר הדין יכול המחיר על פירות אוצר בית דין להיות גבוה יותר מהשכר המקובל הניתן לפועלים בשדה. לכאורה, העיקרון העומד בבסיס אוצר בית דין הוא שהמחיר נקבע על פי העבודה, ללא קשר להצלחת השיווק של הפירות. ממילא, לא נראה שיש בעיה להחליט שהעובדים עבור בית דין יקבלו משכורות בגבהים שונים, כל עוד המשכורת לא משתנה לפי הצלחת גידול הפירות. נדמה שגם החזו”א היה מסכים לקביעה עקרונית זו, אלא שהוא סבר שהציבור צריך לדעת שהפירות שהוא קונה הם מאוצר בית דין, ולכן קבע שהמחיר צריך להיות זול יותר.

המציאות הכלכלית של החקלאים

כיום, המציאות הכלכלית שבה נמצאים החקלאים שעשו בשדותיהם אוצר בית דין, קשה מאוד. לדוגמה, בשמיטת תשס”א נעשה אוצר בית דין על ידי תנובה. אוצר בית דין זה הפסיד עשרה מיליון ש”ח, כיוון שהיו אנשים שחששו לקנות פירות הקדושים בקדושת שביעית!

בשנת השמיטה תשע”ה, גרמו עובדות נוספות לכך שיש קושי גדול לחקלאות בארץ ישראל. כך למשל הייבוא מחו”ל היה זול מאוד (למשל בגלל נפילת הרובל הרוסי, אשר גרם למדינות שהיו אמורות לשווק לרוסיה, לחפש מקום אחר), ורבים מעדיפים אותו על פני תוצרת חקלאית ישראלית. אנו צריכים לסייע לחקלאים באופן כללי, ובפרט בענייני שמיטה – לאפשר לחקלאים להקפיד על הלכות שמיטה ולהמשיך להיות חקלאים בארץ ישראל.

כדי לאפשר אוצר בית דין ולאפשר קיום השמיטה בהידורה, גם הציבור צריך להיות שותף למאמצים! לכן, למרות שמחירם של פירות אוצר בית דין עלול להיות לא זול, וגם הפירות עלולים להראות פחות נאים, הציבור נדרש להתאמץ ולקנות פירות אוצר בית דין.

קדושת פירות שביעית

כל הקדושות שאנו מכירים קשורות לבית המקדש. לכן תמיד יהיה חיבור למקדש בזמן האכילה: או שהיא תתבצע רק במקדש (קרבנות) או רק בירושלים (מעשר שני) שהיא בגדר “לפני ה’ “, או שהיא תתבצע בכל מקום אך רק על ידי הכהנים המייצגים את המקדש.

במובן זה, קדושת שביעית היא קדושה מיוחדת, שנובעת מקדושת ארץ ישראל. זו קדושה מיוחדת שמתפשטת בכל ישראל, ולכן כל אחד יכול לאכול מן הפירות, בכל מקום, ואפילו בטומאה. אבותינו יכלו רק לחלום על קדושת שביעית, ואנו זוכים לאכול קדושת שביעית! צריך להיזהר שלא להפסיד את “גודל השעה”, ולכן כל עם ישראל צריך להיות שותף.

כיצד נהיה שותפים בסיוע לחקלאים­?

כל אחד צריך להתאמץ ולקנות כמה שיותר תוצרת של קדושת שביעית. אחת הסיבות להפסדים הגדולים נובעת מכך שאנשים נרתעים מלקנות קדושת שביעית במקום להתאמץ לקנות תוצרת שכזו. שוחחתי עם כמה חקלאים וביניהם, מנחם וחיים לבני מהחווה החקלאית “שדה כלב” שבסמוך לחברון. בחווה זו דואגים לעשות את כל הזמירה לפני השמיטה ועוד הקפדות הלכתיות אחרות, ומשווקים את היין שלהם דרך אוצר בית דין. אם אנשים לא יקנו את היין של אוצר בית דין שלהם, הם לא יוכלו לשרוד מבחינה כלכלית.

מאמץ נוסף הוא לתרום לחקלאים שומרי שמיטה. ניתן לתרום בצורה ישירה לחקלאים, או לקנות חלקות קרקע (כמו ב”שדה כלב”) קטנות ובכך להשתתף סמלית במאמץ השמיטה.

מאמץ של כולנו ביחס לשמיטה יזכה אותנו באכילת תוצרת של קדושת שביעית, ויזכה אותנו בעזרה לחקלאים לשמור שמיטה ולהמשיך בחקלאות היהודית בארץ ישראל.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

לכאורה, המחיר של יבול אוצר בית דין אמור להיות זול יותר. אולם פעמים רבות המחיר זהה ולעתים אף יקר יותר.

כיום, המציאות הכלכלית שבה נמצאים החקלאים שעשו בשדותיהם אוצר בית דין, קשה מאוד.

כדי לאפשר אוצר בית דין ולאפשר קיום השמיטה בהידורה, גם הציבור צריך להיות שותף למאמצים!

מאמץ של כולנו ביחס לשמיטה יזכה אותנו באכילת תוצרת של קדושת שביעית, ויזכה אותנו בעזרה לחקלאים לשמור שמיטה ולהמשיך בחקלאות היהודית בארץ ישראל.