מתנות לאביונים

אחת המצוות שניתקנו ביום הפורים היא מצוות מתנות לאביונים. בנתינת מתנות לעניים מתקיימת גם מצוות צדקה, אולם המצווה ביסודה היא אחת ממצוות היום, ולכן היא מוטלת על כל אחד מישראל (ובכלל זה גם עניים).

בדומה למשלוח מנות, נשים חייבות גם במצוות מתנות לאביונים. לדעת רוב הפוסקים, בעל ואשתו צריכים לתת כל אחד בנפרד שתי מתנות לשני אביונים, או שהבעל ייתן גם עבור אשתו (ועדיף שיאמר לה שהוא נותן עבורה). איש יכול לתת לאשה מתנות לאביונים, ואשה יכול לתת לאיש (כיוון שאין בנתינה זו קירוב דעת).

נערים ונערות (בני מצווה) הסמוכים על שולחן אביהם חייבים במצוות מתנות לאביונים, וכמו כן ראוי לחנך את הקטנים (שהגיעו לגיל חינוך) למצווה זו.

מה נותנים?

כדי לקיים את מצוות מתנות לאביונים, צריך לתת שתי מתנות לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. מעיקר הדין אפשר לצאת ידי חובה בנתינת פרוטה, אך מכיוון שכיום אי אפשר לקנות שום דבר בפרוטה (ששווה רק כ-10 אגורות), טוב לתת יותר מפרוטה, ולכל הפחות סכום שניתן לקנות בו מאכל פשוט. הרוצה לצאת מכל ספק ייתן סכום כסף בעל ערך (הן מצד הנותן והן מצד המקבל). ראוי להרבות במתנות לאביונים יותר מבשאר מצוות החג.

למצוות מתנות לאביונים ניתן לתת כסף או מאכלים, והמנהג הרווח הוא לתת כסף. לכתחילה המתנה צריכה להיות ראויה לשימוש לצורך סעודת פורים, ולכן אין לתת בגדים או מתנות אחרות. ניתן לתת צ’ק לצורך מתנות לאביונים אם אפשר להשתמש בו כתשלום על קנייה, או שניתן לפדותו בפורים עצמו.

את הסכום הבסיסי שבו יוצאים ידי חובת המצווה (שתי פרוטות) אין לתת מכספי מעשר כספים, מפני שנתינה זו היא חובה, וכל נתינה שהיא של חובה אין לתת אותה מכספי מעשר. אך אם מוסיף על סכום זה, רשאי לתת את התוספת גם מכספי מעשר.

למי נותנים מתנות לאביונים?

יש אומרים שהמצווה היא לתת כסף דווקא לאביון, דהיינו עני מרוד ומופלג. אולם למעשה, לדעת רוב האחרונים לא צריך לתת דווקא לעני מרוד ומופלג, ואפשר לתת לכל מי שמוגדר כ”עני” מבחינה הלכתית. הגדרת עני: מי שאין לו פרנסה שמספיקה לכלכל את אנשי ביתו במשך שנה אחת.

הירושלמי אומר שמצווה לתת ל”כל מי שהוא פושט את ידו ליטול”. יש אומרים שכוונתו היא שאמנם לכתחילה צריך לתת את הכסף למי שמוגדר עני, אולם בדיעבד אף אם מבקש הכסף רימה את בעל הבית והוא אינו אביון אמיתי, בעל הבית יצא בכך ידי חובת המצווה. אך יש אומרים שכוונת הירושלמי להחמיר ולומר שגם מי שיצא ידי חובת המצווה, ונתן כבר לשני עניים, ראוי שייתן לכל מי שפושט יד ומבקש כסף. גם לפי אפשרות זו, המרחיבה את חובת הנתינה לאביונים, בוודאי ניתן לתת לפושט יד אחד סכום קטן, ולפושט יד אחר, שהוא עני מרוד, לתת סכום הגון.

מי שלא מכיר אף אביון, יכול לתת כסף לגבאי צדקה ביום הפורים עצמו, והגבאי ישמש כשליח ויעביר את הכסף לעניים ביום הפורים עצמו. לחילופין, גבאי הצדקה יכול לזכות בכסף עבור העניים בפורים ולהעביר להם את הכסף רק לאחר פורים, אך באופן זה יוצאים ידי חובה רק בתנאי שמודיעים לעני שיש עבורו כסף אצל גבאי הצדקה. בכל מקרה לא יוצאים ידי חובה בנתינת כסף לקופות צדקה וכדומה ביום הפורים עצמו, כיוון שבאופן זה העניים זוכים בכסף רק לאחר פורים, ובוודאי שאין אפשרות להודיע להם על המתנה.

זמן נתינת מתנות לאביונים

יש לקיים את מצוות מתנות לאביונים ביום ולא בלילה, בדומה למצוות משלוח מנות. יש אומרים שעדיף לתת מתנות לאביונים קודם התפילה, כדי שלעני יהיה די זמן להתכונן לסעודה כראוי, אך המנהג הוא לתת מתנות לאביונים לאחר התפילה. גם לפי הקבלה צריך לתת מתנות לאביונים אחרי קריאת המגילה. עם זאת, מצד הדין ברור שאפשר לתת מתנות לאביונים גם לפני התפילה, החל מתחילת היום.

הנותן מתנות לאביונים לפני פורים איננו יוצא ידי חובתו. אולם אם המתנות מגיעות לידיו של העני בפורים עצמו (ולא קודם לכן), לדעת רוב האחרונים יוצא בכך ידי חובה, כיוון שעיקר מצוות מתנות לאביונים הוא שהמתנות יגיעו לידיו של העני, ודבר זה מתקיים בפורים. לכן, מי שיודע שלא יוכל לתת מתנות לאביונים בפורים (כגון שגר במקום שאין בו אביונים), יכול לתת לפני פורים כסף לגבאי צדקה, והם יעבירו אותו לעניים ביום הפורים עצמו.

לאור האמור, ניתן להציע כמה פתרונות למי שלא יוכל לתת מתנות לאביונים ביום הפורים עצמו (או משום שהוא עצמו לא יוכל לעשות זאת, כגון חייל שיהיה בפעילות מבצעית, או משום שבמקום שבו הוא גר אין אביונים שאפשר לתת להם): א. אפשר לתת בפורים עצמו את המתנות לשליח, והשליח ייתן את המתנות לעני. ב. אפשר לתת את המתנות לגבאי צדקה לפני פורים, והוא ייתן את המתנות לעני בפורים עצמו. ג. אפשר לתת את הכסף לאדם שיזכה בכסף עבור העני (כגון גבאי צדקה), אף שבפועל הכסף יימסר לעני רק לאחר פורים, והגבאי יידע את העני בפורים (לכתחילה הפתרונות הקודמים טובים יותר).

מי שלא יכול לנהוג כאחת מן האפשרויות הללו, יפריש מעות וישמור אותן עד שימצא עניים.