מאכל פרווה שנאפה בתנור ‘בשרי’

מה דינו של מאכל פרווה שנאפה בתנור שקודם לכן נאפה בו מאכל בשרי (או חלבי)? האם הוא נחשב כפרווה?

אפייה בתנור – כבישול בסיר

המשנה במכשירין (ב,ב) עוסקת בדיני טומאה וטהרה ואומרת:

מרחץ טמאה – זיעתה טמאה.

כלומר, אם המים במרחץ טמאים, הרי שגם האדים העולים מן המים (“זיעה”) טמאים. מכאן אנו לומדים שדין האדים כדין המים, ופסק השו”ע (יו”ד, צ”ב, ח) בעקבות הרא”ש שדבר זה נכון גם בענייני בשר וחלב, שהאדים נחשבים כמאכל עצמו. מכאן, למדו פוסקי דורנו – הרב פיינשטין (שו”ת אגרות משה, יו”ד ח”א סימן מ’), הרב עובדיה יוסף (שו”ת יביע אומר ח”ה, יו”ד סימן ז’) ואחרים, שאין לבשל מאכל בשרי ומאכל חלבי באותו תא בתנור, ואפילו אחד אחרי השני, והתנור נחשב ‘חלבי’ או ‘בשרי’ לפי המאכל שנאפה בו (בדומה לסיר שהתבשל בו מאכל בשרי או חלבי).

לאחר 24 שעות מהאפייה הקודמת

בפינות הקודמות ראינו שלפי הספרדים הנוהגים כרב עובדיה יוסף, מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי (או חלבי) אפילו בן יומו (כלומר, שלא עברו 24 שעות מהבישול הבשרי), נחשב כפרווה לכל דבר. לעומת זאת לפי האשכנזים וחלק מהספרדים יש להחמיר ולא לאוכלו עם חלב (אך אין צורך להמתין אחרי אכילתו, וניתן מיד אחר כך לאכול חלב). מאכל פרווה שבושל בכלי שאינו בן יומו (כלומר, עברו לפחות 24 שעות מהבישול הבשרי האחרון), ניתן לכתחילה לאכלו עם המין הנגדי גם לפי האשכנזים (אלא שלכתחילה האשכנזים לא יבשלו בכלי ‘בשרי’ עברו ארוחה חלבית, ולהפך).

לאור זאת, מאכל שנאפה בתנור בשרי, ובתנור לא נותרו חתיכות בשר בעין ולא אפו בו בשר ב-24 השעות האחרונות, נחשב כפרווה. אם אפו בתנור בשר בתוך 24 שעות, המאפה ייחשב כפרווה עבור ספרדים, ואילו אשכנזים לא יוכלו לאוכלו ביחד עם חלב (אלא רק לפניו או אחריו).

לכן למעשה, מי שאופה עוגה פרווה, טוב יותר להכינה בתנור ‘חלבי’ (אפילו בן יומו) ולא בתנור בשרי, משום שאין רגילים לאכול עוגה יחד עם בשר, ומאידך בהחלט ייתכן שבארוחה חלבית יגישו את העוגה יחד עם קפה (וכאמור, אם  העוגה נאפית בתנור ‘בשרי’ בן יומו, האשכנזים לא יכולים לאכול אותה עם הקפה).

האם ניתן להפעיל את התנור על חום גבוה ולאפות מיד מאכל פרווה?

לגבי אפיית מאכל בשרי ומאכל חלבי באותו תא בתנור, הרב פיינשטיין (שם) הקל כאשר המאכל מכוסה, כי באופן זה אין זיעה. הרב עובדיה יוסף (שם) הקל כאשר מחכים עשרים וארבע שעות, וגם מפעילים את התנור על חום גבוה (בנושא זה נדון בע”ה בפינה נפרדת). לפי שניהם אין להקל ולאפות מאכל חלבי בתנור ‘בשרי’ (ולהפך) ללא המתנת 24 שעות, גם אם הפעילו את התנור על חום גבוה.

אולם, מסתבר שכל זה לעניין בשר בחלב. לעניין מאכל פרווה שנאפה בתנור בשרי, מסתבר שיש מקום להקל הרבה יותר כאשר הפעילו את התנור בין האפייה הבשרית ובין הפרווה. זאת משום שמעיקר הדין מותר לאוכל מאכל זה עם חלב (וכך נוהגים הספרדים), וגם לאשכנזים זוהי חומרה לכתחילה, ובדיעבד אם התערב המאכל עם חלב מותר לאוכלו. דבר זה מסתבר גם מצד הסברה: מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי נחשב לנותן טעם בר נותן טעם, כלומר, שיש בו רק טעם בשרי חלש. אם תתבצע הכשרה של התנור לפני האפייה, הדבר יחליש עוד יותר את טעם הבשר, וממילא יהיה מותר לנהוג כך לעניין נ”ט בר נ”ט (אף אם לגבי מאכל חלבי ממש נדרוש רמת הכשרה גבוהה יותר).

טעמים נוספים להקל

יש טעמים נוספים מדוע להקל במאכל פרווה, שיש בו רק טעם חלש של נ”ט בר נ”ט. ראשית, ייתכן שהפעלת התנור על חום גבוה, בחום הנחשב כליבון קל, נחשבת כהכשרה טובה של התנור לעניין אפיית מאכל פרווה.

נוסף על כך, חלות, וכמו כן חלק גדול מעוגות הפרווה, עשויות מבצק יבש, ואין חוששים לזיעה במאכל יבש (רמ”א בדרכי משה יו”ד ק”ח ס”ק ג, ובשו”ע סע’ א; שו”ת אגרות משה יו”ד ח”א סימן מ’). לפי זה, חלה שנאפתה בתנור בשרי, אפילו בן יומו, ואפילו ללא הפעלת התנור תחילה, תיחשב כפרווה לכל דבר. עם זאת, כיוון שלעתים ניתן לטעות בהגדרת ‘יבש’, וכיוון שבקלות ניתן להפעיל את התנור למשך כמה דקות לפני האפייה, נראה שיש לנהוג כך לכתחילה גם בדבר יבש (אך בדיעבד אם אפו ללא הפעלת התנור קודם לכן, ניתן להקל ולאכול עם המין הנגדי). ואם מדובר על תנור שאינו בן יומו, מסתבר שניתן לכתחילה לאפות בו דבר יבש, גם מבלי להפעיל את התנור תחילה.

עוד יש להוסיף, שכיום כמעט בכל התנורים אין כלל אדים והדפנות נשארות יבשות. החום בתנור הוא בטמפרטורה אחידה, ורק כאשר ישנם הפרשי טמפרטורה נוצרים אדים. לכן, רק כאשר פותחים את הדלת יוצאים לעתים אדים – רובם יוצאים החוצה (וזיעה כזו אינה אוסרת), ואף המיעוט שאולי נשאר בתוך התנור ייתכן שאינו בחום של יד סולדת, או שהוא בטל בשישים (עיינו ‘השולחן כהלכתו’, פרק ג’, הערות א, ז).

סיכום

אם רוצים לאפות מאכל פרווה בתנור בשרי, אפילו בן יומו, יש להפעיל את התנור כעשרים דקות על חום של מעל מאתיים מעלות צלזיוס, ולאפות בתבנית פרווה, וכך ייחשב המאפה לפרווה לכל דבר (גם לאשכנזים) ויהיה מותר לאוכלו אפילו עם חלב (גם אם אפו בתבנית בשרית או חלבית שאינה בת יומה, המאכל יהיה פרווה לכל דבר).

ספרדים הנוהגים לפי הרב עובדיה יוסף יכולים להכין מאכל פרווה גם ללא הפעלת התנור, גם בתוך 24 שעות (אם התנור בסך הכל נקי ואין בו חתיכות בשר בעין). אמנם, יש מן הספרדים הנוהגים כאשכנזים בדבר זה.

אם עברו 24 שעות (והתנור בסך הכל נקי ואין בו חתיכות בשר ממשיות), ניתן לאפות בו מאכל פרווה גם ללא הפעלת התנור תחילה (גם לאשכנזים), והוא ייחשב כפרווה לכל דבר.

גם כאשר אופים מאכל פרווה יבש (כגון חלה) יש לכתחילה לנהוג באופנים אלו, אולם גם אם לא הפעילו את התנור תחילה לעשרים דקות (בתנור בן יומו), ניתן לאכול את המאפה הפרווה עם המין הנגדי (גם אשכנזים).

 

Share on facebook
Share on print
Share on whatsapp

מה דינו של מאכל פרווה שנאפה בתנור שקודם לכן נאפה בו מאכל בשרי (או חלבי)? האם הוא נחשב כפרווה?

מאכל שנאפה בתנור בשרי, ובתנור לא נותרו חתיכות בשר בעין ולא אפו בו בשר ב-24 השעות האחרונות, נחשב כפרווה

ייתכן שהפעלת התנור על חום גבוה, בחום הנחשב כליבון קל, נחשבת כהכשרה טובה של התנור לעניין אפיית מאכל פרווה

חלה שנאפתה בתנור בשרי, אפילו בן יומו, ואפילו ללא הפעלת התנור תחילה, תיחשב כפרווה לכל דבר