הקושי והטרחה בפירות שביעית

אחת השאלות היסודיות העומדת בפני ציבור הקונים בשנת השמיטה, היא האם להשתמש בשנת השמיטה בפירות הקדושים בקדושת שביעית (כגון פירות של אוצר בית דין) ואז יש לשמור על קדושתם; או שמא עדיף להשתמש בפירות שאינם קדושים בקדושת שביעית (כגון פירות שישית ששהו בקירור או פירות מיובאים מחו”ל), ולחסוך את כל ה”בעיה”?

כבר בעלי התוס’ (סוכה לט. ד”ה שאין, בסופו) התייחסו לקושי הקיים בשמירה על קדושת פירות שביעית:

ואין מספר לדינים ולאיסורים שיש בפירות שביעית שצריך לנהוג בהן קדושת שביעית!

דברי תוס’ מעוררים במבט ראשון חשש גדול: האם נצליח לעמוד בדינים הקשורים לשמירה על קדושת שביעית? אם נבחר לקנות פירות קדושים ולשמור על קדושתם, האם לא ניכשל חלילה בחוסר הקפדה על קדושת הפירות?

לדעתי התשובה ברורה: קדושת שביעית היא זכות מיוחדת, ולכן צריכים אנו להשתוקק לרגע שבו נאכל פירות קדושים! אמנם יותר קל ונוח לקנות פירות שאינם קדושים בקדושת שביעית, אולם הקשיים המתעוררים כאשר משתמשים בפירות קדושים הם בהחלט ברי התמודדות. בדרך כלל, אדם האוכל בצורה רגילה כדרך רוב בני האדם, אינו נתקל בשינויים גדולים מדי בדרך אכילתו, והדינים הרלוונטיים עבורו מתבטאים בעיקר בצורת ההתייחסות לשאריות המזון.

הזכות באכילת הפירות הקדושים

בנוסף לכך, גם אם חלק מהלכות שמירת קדושת שביעית דורשות השקעה, הרי שהזכות העצומה לאכול פירות שביעית (שיתכן וכוללת בתוכה מצוות עשה, כדלהלן) גוברת על כל הקשיים שבדרך. לשם משל, אדם הנושא ברשותו זהב ויהלומים אמנם צריך לטרוח בשמירתם, אך הוא שמח על טרחה זו בשל הזכות להחזיק באותם יהלומים. אף אנו כאותו אדם – טורחים בשמירה על קדושת הפירות, ושמחים על הזכות שנפלה בחלקנו להשתמש בפירות הקדושים בקדושת שביעית.

כמו כן, יש הסוברים בדעת הרמב”ן (בעל מגילת אסתר), שיש מצווה באכילת פירות שביעית! אם כך, אולי אנו מקיימים מצווה בכל אכילה ואכילה! (ויש מקום להאריך בכך – עיין בהרחבה בספר הלכה ממקורה – שמיטה).

פרט לכך, זכות יתירה קיימת באכילת פירות של אוצר בית דין. חקלאים יראי שמים הרוצים לקיים שמיטה בהידורה נתקלים בקושי עצום, הכולל ירידה בהכנסות וטרחה רבה ביישום הפתרונות השונים. אחד הפתרונות המהודרים שבו יכולים לנקוט החקלאים, שעיקרו הוסכם הן על ידי הרב קוק והן על ידי החזון איש, הוא שימוש באוצר בית דין. כיום, כאשר פחות משני אחוזים מהעם נושאים על כתפיהם את נטל השמירה על קדושת שביעית בעבודות השדה, אחריותנו היא להיות שותפים למצווה זו, ולסייע בכל דרך אפשרית לכל אלו הטורחים כל כך על ההקפדה בהלכות השמיטה. גם אם הדבר גורם קושי עבורנו – מדובר בקושי קטן ביחס לקשיים של החקלאים. בכדי להיות שותפים ל”גבורי כח עושי דברו”, צריכים גם אנו להתאמץ וליטול חלק בהצלחת החקלאים, ובכך להיות שותפים לקיום מצוות “וחי אחיך עמך” (הדרך המצויה ביותר לקניית אוצר בית דין כיום, היא בחנויות של ‘אוצר הארץ’)!

לסיכום, השאיפה שלנו איננה לברוח מפירות ארץ-ישראל הקדושים בקדושת שביעית. אדרבה, שאיפתנו היא לקיים את הציווי “והיתה שבת הארץ לכם לאכלה” כפשוטו, בקדושה ובטהרה. שימוש בפירות ארץ ישראל, וקל וחומר שימוש בפירות שביעית, מהווה זכות עצומה, ולכן אנו צריכים לשמוח במאמץ הכרוך בשמירה על קדושתם!

קדושת השביעית

נעמיק מעט במהותה של קדושת שביעית. כל הקדושות שאנו מכירים קשורות לבית המקדש. לכן תמיד יהיה חיבור למקדש בזמן האכילה: או שהיא תתבצע רק במקדש (קרבנות) או רק בירושלים (מעשר שני) שהיא בגדר “לפני ה’ “, או שהיא תתבצע בכל מקום אך רק על ידי הכהנים המייצגים את המקדש.

קדושת שביעית נובעת מקדושת ארץ ישראל. זו קדושה מיוחדת שמתפשטת בכל ישראל. לכן ניתן לאכול את הפירות בכל מקום, ולכן ניתן לאוכלם על ידי כולם ואפילו בטומאה!

השביעית לא מבקשת להוציא את האדם ממקומו ולהביאו לירושלים – ההיפך הוא הנכון: “בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו” (ויקרא כה, יג); השמיטה קוראת לאדם דווקא לשבת בארצו ובשדהו ולהבין שהקב”ה נמצא גם שם.

הסבר זה מעמיד אותנו בפני העוצמה המיוחדת הקיימת בפירות שביעית. בדרך כלל, התחברות אל הקודש בכלל, ואכילת דברים קדושים בפרט, דורשת ניתוק מן החוץ, בדרגות שונות. התפשטות קדושת השביעית אל מעבר למגבלות האדם והמקום, מורה על ההשפעה הרחבה שאמורה להיות למצווה זו על כל מהות חייו של עם ישראל החי בארץ ישראל. הקדושה באה אלינו, נכנסת אל הטבע, אפילו כאשר אנו טמאים, וכך המצווה נותנת את השפעתה על האומה כולה, בכל מצב שבה היא נמצאת.

אלפי שנים לא זכו אבותינו לאכול קדושת שביעית. הרמב”ם ורש”י יכלו לכתוב הרבה על השמיטה, אבל לא זכו לאכול אפילו תפוח אחד של קדושת שביעית. נשמח בזכות המיוחדת לה אנו זוכים, נשתדל להפיץ קדושת שביעית במטבח שלנו, ואף אם הדבר דורש טרחה מועטת בשמירה על השאריות וכדומה, הרי שטרחה זו איננה גדולה, ובוודאי שווה את הזכות העצומה באכילת קדושת שביעית.

Share on facebook
Share on print
Share on whatsapp

קדושת שביעית היא זכות מיוחדת, ולכן צריכים אנו להשתוקק לרגע שבו נאכל פירות קדושים!

בכדי להיות שותפים ל”גבורי כח עושי דברו”, צריכים גם אנו להתאמץ וליטול חלק בהצלחת החקלאים, ובכך להיות שותפים לקיום מצוות “וחי אחיך עמך”

קדושת שביעית נובעת מקדושת ארץ ישראל. זו קדושה מיוחדת שמתפשטת בכל ישראל. לכן ניתן לאכול את הפירות בכל מקום, ולכן ניתן לאוכלם על ידי כולם ואפילו בטומאה!

נשמח בזכות המיוחדת לה אנו זוכים, נשתדל להפיץ קדושת שביעית במטבח שלנו