אוצר בית דין
את פירות השנה השביעית מותר לקטוף רק בכמות קטנה ואסור לעשות בהם מסחר. כיצד אם כן ניתן לקטוף את הפירות ולמוכרם בשווקים מבלי לעבור על
חממות ומצע מנותק
יסודות דין מצע מנותק גידול על “מצע מנותק” הוא בעצם גידול על גבי מצע המנותק מן הקרקע – למשל, עציץ המונח על גבי יריעות פלסטיק
היתר המכירה – יסודות
אחד הפתרונות הכוללים והמקיפים לבעיות הקיימות בשנת השמיטה הוא היתר המכירה. בשדות הנוהגים על פי היתר המכירה מוכרים את הקרקע לגוי, ולאחר מכן חלק מן
היתר המכירה – דיני השדה והגידולים לאחר המכירה
מלאכות דאורייתא ואיסור ספיחים אילו מלאכות מותר לעשות בשדה לאחר שמוכרים אותו לנכרי? מדברי ספר התרומה (הלכות ארץ ישראל, עמ’ סג) עולה שבקרקע של נכרי
גידולי הערבה הדרומית – גבולות הארץ לעניין שביעית
פתרון נוסף שמצוי כיום לצריכת ירקות בשנת השמיטה הוא קנייה מגידולי הערבה. פתרון זה מתבסס על קביעת המשנה שישנם מקומות שבהם לא חלה מצוות השמיטה.
איסור ספיחים
מהם ספיחים? ספיחים הם גידולים שצמחו מאליהם בשביעית, כגון תבואה שצמחה מאליה מגרעינים שנפלו בזמן הקציר, או מגרעינים שעפו ונטמנו מעצמם על ידי הרוח (“ספיח”
שמור ונעבד
שתי החובות המרכזיות של החקלאי בשנת השמיטה הן הפקרת הפירות ושביתה ממלאכה. מה הדין כאשר הבעלים לא מקיים חובות אלו? האם הפירות נאסרים באכילה? שמור
קניית פירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית
כאשר אנחנו קונים פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, עלינו לשים לב לכמה דברים. ראשית יש לשים לב שלא מדובר בספיחים, שאסורים באכילה, ולא בתוצרת של
קניית פירות וירקות למעשה
לאור כל האמור בפינות הנוספות בחלק זה, נסכם כעת כיצד קונים למעשה פירות וירקות בשביעית: קניית פירות בחודשים הראשונים של השנה (בערך עד חודש אדר),
האם מותר לתת פירות שביעית במשלוח מנות?
המשנה במסכת שביעית (ח’, ח) אומרת: אין מביאין קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית. כלומר, זבה ויולדת צריכים להביא קרבנות (שני תורים או
קדושת שביעית בארבעת המינים
האם יש קדושת שביעית בארבעת המינים? כיצד הדבר משפיע על רכישתם או על השימוש בהם? בשאלה זו יש לחלק בין המינים השונים: אתרוג אתרוג