דינו של אדם שביקש גשם מיד אחרי סוכות

במשנה בתענית (א’, ג) מבואר שלדעת ת”ק שואלים גשמים בג’ במרחשוון, אך לדעת רבן גמליאל: “בשבעה בו, חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת”. כר”ג פוסקת הגמרא (תענית ו.; תענית י.) וכך אנו נוהגים, שאנו מתחילים לבקש גשמים בז’ במרחשוון.

האם בימינו הדין יהיה שונה?

לכאורה, במציאות שלנו, היה צריך לבקש גשם מיד לאחר סוכות. אנו זקוקים לגשם, וכיום אין לנו את הקושי של עולי הרגלים, שבגינם לא ביקשו גשם בעבר, וכך אכן פסק הריא”ז (ה. באלפס, אות א’). וכן כתבו הריטב”א, הרמב”ן (מובא בתלמיד הרמב”ן שם) והמאירי (שם).

אולם, הרמב”ם (הלכות תפילה פ”ב הט”ו-טז) פסק שבארץ ישראל שואלים מז’ במרחשוון, ולא חילק בין זמן שבית המקדש קיים לבין ימינו. כך עולה בפשטות גם מן הרי”ף (וכך הבין הר”ן תענית ב. באלפס).

הר”ן (שם) מסביר שיטה זו בכך, שגם כיום יש עולי רגלים. דבר זה מבואר במדרש שיר השירים (פ”ד כח):

מה יונה זו, אף על פי שאתה נוטל גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה לעולם, כך ישראל, אף על פי שחרב בית המקדש לא בטילו שלוש רגלים.

לפי טעם זה, לכאורה כיום, שניתן להגיע בזמן מהיר מאוד ממקום למקום, עם כלי התחבורה הקיימים היום, היה צריך לשאול גשם מיד אחרי סוכות (או יומיים אחרי) גם לפי הרי”ף והרמב”ם! [העובדה שהזמן משתנה בהתאם לתנאי התחבורה וכדומה, עולה גם בגמרא בבבא מציעא כח. ביחס להשבת אבידה (עיינו שם)].

ויש להוסיף עוד: כיום, לא רק שיש אמצעי תחבורה מהירים, אלא שהגשם כמעט ולא מפריע להם. אין בעיה לנסוע ואף לטוס בגשם! ולאור זאת, היה צריך לבקש גשם מיד לאחר סוכות, גם אם נפסוק כרמב”ם, וגם אם נאמר שעדיין יש עולי רגלים, וגם אם נאמר ש”מהרה יבנה המקדש” ולכן התקנה נשארה, כי גם כשיבנה המקדש, לא יהיה צורך בהמתנת 15 יום, וניתן להגיע בקלות ממקום למקום, ללא הפרעה של הגשם!

אמנם, היה מקום לומר, שהרי”ף והרמב”ם פסקו כך בעקבות הסוגיה בתענית י, ובסוגיה בדף ו, שבקשת הגשם בחשוון נובעת מכך שזהו זמנו “יורה במרחשון… תלמוד לומר ‘בעתו’ “. וכך במאירי שם ו., ובמאירי י., שהוא זמן רביעה ראשונה. וכן בתוספתא בתענית פרק א’, הלכות ב-ג “מימתיי שואלין את הגשמים? משתגיע זמנה של רביעה” (תודה לרב עזריה אריאל על ההפניה). אולם, למרות זאת, הראשונים והפוסקים שביארו את הרמב”ם לא הזכירו דברים אלו, אלא את הדברים שכתבנו לעיל, ולכן בעקבותיהם נראה שכיום היה מקום לבקש גשם מיד אחרי סוכות.

האם ציבור יכול לבקש?

פרט לכך, כאשר זקוקים לגשם, ייתכן לבקש גם אם אין תקנה לבקש בזמן זה. הגמרא בתענית יד: אומרת, שבני נינוה שלחו שאלה לרבי: כגון אנן, דאפילו בתקופת תמוז צריכים גשם, האם יכולים לבקש גשם בברכת השנים? רבי שלח להם שרק רבים יכולים לבקש גם בברכת השנים, ואילו הם נדונים כיחידים, ויכולים לבקש גשם רק בשומע תפילה.

בשו”ת הרא”ש (כלל רביעי, סימן י’) מתואר שלא ירדו גשמים באשכנז. הרא”ש תמה מדוע לא להמשיך לבקש גשם עד שבועות, שהרי הם זקוקים לגשמים עד שבועות. ואמנם רבי פסק לאנשי נינוה לבקש גשם רק בשומע תפילה, אך הם נחשבים כיחידים, ואילו כל אשכנז, בוודאי רבים הם, ולכן ניתן לבקש בברכת השנים. וכך הנהיג הרא”ש בבית הכנסת שלו, אלא שלא קיבלו את הפסק שלו, ולכן הוא חזר בו.

בשו”ע (או”ח קי”ז, ב) פסק שיחידים אינם יכולים לבקש גשם בימות החמה אפילו “כל אשכנז את כל ספרד”, אולם, בארץ שלמה הזקוקה לגשם, מי שטעה וביקש בימות החמה אינו חוזר. אם כל אשכנז או כל ספרד, נחשבים כיחידים ואינם יכולים לבקש גשם בברכת השנים, מה נחשב רבים?

מבאר המנחת חינוך (מצווה רפ”ד בקובץ המנחה): ציבור הוא רק בארץ ישראל! במקום אחר, גם מליונים אינם נחשבים כציבור! וכן כתב הרב קוק (שו”ת משפט כהן, סימן קמ”ד, עמ’ שלו) “וכפי הנראה שהטעם הוא דסבירא ליה דארץ ישראל לעולם כרבים דמו, דהקהל שבארץ ישראל חשוב ככל ישראל” (ועיין עוד בשו”ת אורח משפט או”ח כ”ד, שכותב שכל הזכרת משיב הרוח בכל העולם, היא עבור ארץ ישראל).

לאור זאת, בארץ ישראל, כשכל ארץ ישראל צריכה גשם, ובפרט שכרוב עם ישראל בארצו (ואפילו אם לא הרוב, אין מקום בעולם, שיש כל כך הרבה יהודים כמו בארץ ישראל, ורוב ארץ ישראל הם בוודאי יהודים), צריכה להיות אפשרות לבקש גשם גם בקיץ, בתוך ברכת השנים!

ומכל מקום, זו הכרעה שצריכה להתקבל על ידי גדולי דור – בקשת גשמים הינה עניין של כל ישראל ולא של יחידים. אמנם, אם טעה וביקש מיד לאחר סוכות, לא יחזור על תפילתו. דבר זה כתב גם המשנה ברורה (קי”ז ס”ק יג) אלא שהוסיף שטוב שיחזור ויתפלל בתורת נדבה, אולם, לאור האמור, נראה שעדיף שלא יחזור, כי עם ישראל זקוק לגשם, וכיוון שכך, אם בטעות התפלל כך לא הפסיד.

לכן, למעשה מבקשים “טל ומטר” החל מז’ במרחשוון, אבל אם ביקש בטעות קודם, איננו חוזר על התפילה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

לכאורה, במציאות שלנו, היה צריך לבקש גשם מיד לאחר סוכות. אנו זקוקים לגשם, וכיום אין לנו את הקושי של עולי הרגלים, שבגינם לא ביקשו גשם בעבר

גם כשיבנה המקדש, לא יהיה צורך בהמתנת 15 יום, וניתן להגיע בקלות ממקום למקום, ללא הפרעה של הגשם!

ציבור הוא רק בארץ ישראל! במקום אחר, גם מליונים אינם נחשבים כציבור!

בארץ ישראל, כשכל ארץ ישראל צריכה גשם, ובפרט שכרוב עם ישראל בארצו

צריכה להיות אפשרות לבקש גשם גם בקיץ, בתוך ברכת השנים!