אדם ששכח לומר “ותן טל ומטר”

הגמרא בברכות כט. אומרת שאדם ששכח טל ומטר בתפילה יכול להשלים אמירה זו בברכת “שומע תפילה”:

אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר… שאלה בברכת השנים – אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה.

מדברי הגמרא עולה שאמנם יכול להשלים ב”שומע תפילה” (בניגוד לקיץ, שאם אמר “ותן טל ומטר” איננו יכול לתקן בהמשך, כי גשמים בקיץ פוגמים), אולם, אם סיים את התפילה יצטרך לחזור לראש התפילה.

נזכר לפני סיום ברכת “ברך עלינו”

הראשונים נחלקו מה הדין אם נזכר לפני שסיים ברכת “ברך עלינו”, טרם שאמר “ברוך אתה ה'”. לדעת הראבי”ה (מובא ברא”ש תענית א, א) צריך לחזור למלים “ותן טל ומטר לברכה” ולהמשיך משם כסדר הברכה, ולדעת הרא”ש אינו צריך לחזור אלא יכול להוסיף את המלים “ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה”, במקום שבו נזכר שטעה. מסתבר שלדעת הרא”ש אין חשיבות לסדר הפנימי של בקשת גשם בתוך הברכה, “שלא קבעו חכמים מקום להזכרה בתוך הברכה”, ואילו הראבי”ה סובר שיש חשיבות לסדר הפנימי.

להלכה פסק המשנה ברורה (קיז, טו) כדעת הרא”ש, שאם שכח יכול לומר היכן שנזכר “ותן טל ומטר” (ולפני החתימה יאמר “וברך שנתינו כשנים הטובות”, כדי שיהיה מעין החתימה סמוך לחתימה), אך כתב שלכתחילה טוב יותר לנהוג כדעת הראבי”ה (לספרדים, כיוון שהברכה שונה בקיץ ובחורף, ראוי שיחזרו ל”ברך עלינו”).

אם נזכר לאחר שאמר “ברוך אתה ה'”, לדעת הביאור הלכה (קיד, ו) יכול לומר “למדני חוקיך”, כיוון שזהו פסוק בתהלים, ולאחר מכן לומר “ותן טל ומטר לברכה וברך שנתינו כשנים הטובות” ולסיים את הברכה. הרב פיינשטיין (אגרות משה או”ח ד, צג) סבור שפתרון זה איננו טוב לתפילת שמונה עשרה, כיוון שאין לומר באמצע התפילה פסוקים שאינם חלק מסדר התפילה. למרות זאת, פוסקים רבים (אשל אברהם מבוטשאטש תכב; יביע אומר א, או”ח כב; ועוד) הסכימו לדברי הביאור הלכה כיוון שדעתו מופיעה כבר בריטב”א (תענית ג. ד”ה ושמעתי).

נזכר לאחר סיום הברכה

מי שכבר סיים את הברכה אך לא התחיל את הברכה הבאה, כתב הראבי”ה (תענית תתמו) שהדבר נחשב כאילו הוא בתוך הברכה הנוכחית, ולכן הוא יכול לומר: “ותן טל ומטר. תקע בשופר גדול…”. הבית יוסף (או”ח קיז), לאור סתירה בדברי הרא”ש והטור, סבור שעקרון זה נכון דווקא אם טעה באופן שמעכב את התפילה (כגון “יעלה ויבוא” בשחרית) אך אם מדובר בטעות שאינה מעכבת (כגון “יעלה ויבוא” בערבית של ר”ח) אי אפשר לומר אותה לאחר סיום הברכה. יתכן שהסברא היא שכאשר מדובר בתוספת מעכבת, הרי שללא תוספת זו לא ניתן לראות את המתפלל כמי שסיים את הברכה, וממילא הוא יכול עדיין לאומרה. הגר”א (קיד, ו) חולק על הראבי”ה והבית יוסף וסבור שאי אפשר לומר בין הברכות תוספת השייכת לברכה שכבר הסתיימה.

השו”ע (קיד, ו; קיז, ה) פוסק כדבריו בבית יוסף, שאם מדובר בתוספת מעכבת אפשר לאומרה בין הברכות, וכך כתבו אחרונים רבים גם לגבי “ותן טל ומטר” (מג”א קיז, ה; שו”ע הרב קיז, ה; ערוה”ש קיז, ו; ועוד). אולם הביאור הלכה (שם, ובמשנה ברורה קיד, לב; קיז, טו) כותב שכאשר יש דרך אחרת לתקן עדיף שלא לומר את התוספת בין הברכות, ולכן כיוון שיכול לומר “ותן טל ומטר” בשומע תפילה, לא יוסיפנה בין הברכות, אלא ימתין ל”שומע תפילה”.

למעשה יש מקום לשתי הדרכים: מי שרוצה יוכל להמתין לשומע תפילה, אך בהחלט יש מקום לנהוג כדעת השו”ע ולומר “ותן טל ומטר” בין הברכות, ובפרט שאף אחד איננו ערב לו שיזכור להוסיף בשומע תפילה! (וכך שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ”ל).

מי שכבר התחיל את הברכה באה (“תקע בשופר”), יאמר “ותן טל ומטר” בשומע תפילה, לפני “כי אתה שומע”.

שכח לומר בשומע תפילה

מי שנזכר לאחר שאמר “ברוך אתה ה'” וטרם סיים את הברכה, לכאורה הדבר תלוי במחלוקת המשנ”ב והרב פיינשטיין שהוזכרה לעיל. אולם נראה שבמקרה זה גם הרב פיינשטיין יודה שאפשר לומר “למדני חוקיך”, שכן בברכת שומע תפילה רשאי המתפלל להוסיף בקשות, וניתן להתייחס ל”ברוך אתה ה’ למדני חוקיך” כתוספת של בקשה.

אם נזכר לאחר החתימה ולפני שהתחיל “רצה”, יכול לומר “ותן טל ומטר לברכה” בין הברכות, על פי מה שהתבאר לעיל.

מי שכבר התחיל “רצה” וצריך לחזור, לפי הירושלמי (ברכות ה, ב), רב האי גאון (הובא ברשב”א ברכות כט.) ועוד יחזור לשומע תפילה ויוסיף שם “ותן טל ומטר לברכה”, אך לדעת בה”ג (הובא ברא”ש ברכות ד, יד), הרמב”ם (תפילה י, ט), הראב”ד (הובא ברשב”א שם) ועוד יחזור לברכת השנים. מדבריהם עולה שעיקר מקום בקשת גשם הוא בברכת השנים. אם שכח, נתנו לו אפשרות להוסיף בשומע תפילה ולתקן שם, אולם אם שכח לחלוטין צריך לחזור למקום הבקשה העיקרי, וכך פסק השו”ע (קיז, ה). מי שחזר בטעות לשומע תפילה ותיקן שם, יצא ידי חובה (שו”ת שבט הלוי י, כג).

סיים תפילתו

מי שסיים תפילתו צריך לחזור לראש התפילה. לדעת רש”י (ברכות מט:) עקירת הרגליים היא סיום התפילה, אולם רבנו יונה (ברכות ד.) ורוב הראשונים סבורים שסיום התפילה הוא סיום המלל, ולכן אם אמר “יהיו לרצון”, אף שלא עקר רגליו, צריך לחזור לראש התפילה, וכך פסקו השו”ע (קיז, ה) והמשנה ברורה (שם ביאור הלכה ד”ה כעקורים).

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

מסתבר שלדעת הרא”ש אין חשיבות לסדר הפנימי של בקשת גשם בתוך הברכה, “שלא קבעו חכמים מקום להזכרה בתוך הברכה”, ואילו הראבי”ה סובר שיש חשיבות לסדר הפנימי.

אם מדובר בתוספת מעכבת אפשר לאומרה בין הברכות, וכך כתבו אחרונים רבים גם לגבי “ותן טל ומטר”

יש מקום לנהוג כדעת השו”ע ולומר “ותן טל ומטר” בין הברכות, ובפרט שאף אחד איננו ערב לו שיזכור להוסיף בשומע תפילה!