מהו הפרוזבול?

המשנה בשביעית (י, ג-ד) אומרת שכשראה הלל שהעשירים נמנעים מלהלוות לעניים, הוא התקין פרוזבול כדי שלא יישמט החוב (פרוז=תקנה; בול=עשירים – תקנה לעשירים כדי שילוו לעניים):

פרוזבול אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים טו) “השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו’ “, התקין הלל לפרוזבול.

זהו גופו של פרוזבול: מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, והדיינים חותמין למטה או העדים.

הגמרא (גיטין לו.) תוהה כיצד עקר הלל דין דאורייתא, ומתרצת: לדעת רבא הוא יכול לעקור דין תורה כי הפקר בית דין הפקר, ולדעת אביי הוא תיקן זאת כי שביעית בזמן הזה דרבנן.

כיצד פועל הפרוזבול?

המשנה בשביעית (י, ב) אומרת:

והמוסר שטרותיו לבית דין אינן משמטין.

טעם הדבר מבואר בספרי (ראה, קיג) ובירושלמי (י, א): התורה אומרת “את אחיך תשמט ידך”, ולא בית דין. לכן אין דיני שמיטה חלים ביחס לבית דין. דבר זה מובן מאד אם מבינים שעיקר העניין של שמיטת כספים נובע מהאיסור להראות בעלות על הממון. לכן, בדבר ששייך לבית דין אין דין זה קיים (שכן הדיינים אינם בעלים על החפץ, אלא נציגי הציבור).

המשנה מביאה את דין “מסירת שטרות” בנפרד מתקנת הפרוזבול (שגם בו בעל החוב מוסר את החוב לבית הדין). לאור זאת נחלקו הראשונים כיצד בדיוק פועל הפרוזבול, ומהו ההבדל בינו ובין מסירת שטרות לבית הדין, אך לא נדון בכך כעת (ניתן לעיין בכך בספר “הלכה ממקורה – שמיטה”).

זמן כתיבת הפרוזבול

את הפרוזבול כותבים באלול של סוף שנת השמיטה (וכמובן שאי אפשר לאחר ראש השנה, כי החוב כבר נשמט). לכאורה צריך לעשות פרוזבול ביום האחרון של אלול, כדי שהוא ימנע גם את השמטת ההלוואות שניתנו לאחר כתיבת הפרוזבול, אולם אחרונים רבים מקלים לעשות פרוזבול כבר מתחילת אלול, כיוון שסתם הלוואה שלושים יום, ואם כן, כל ההלוואות של אלול אינן נשמטות (וכפי שהתבאר בפינה ‘שמיטת כספים א’)

טיב בית הדין ונוכחותו

הגמרא (גיטין לו:) אומרת:

תא שמע דאמר שמואל, לא כתבינן פרוסבול אלא אי בבי דינא דסורא אי בבי דינא דנהרדעא.

מכאן נראה שניתן לכתוב פרוזבול רק בבית דין חשוב, וכן פוסק השולחן ערוך (חו”מ סז, יח). אולם הרמב”ן (ספר הזכות, גיטין יח:) וראשונים נוספים סבורים שאין הלכה כדעת שמואל, ובעקבות כך פוסק הרמ”א (שם) שניתן לכתוב פרוזבול בכל בית דין, ובפרט כיום ששמיטת כספים דרבנן.

עוד נחלקו ראשונים האם בית הדין צריך להיות נוכח במעמד כתיבת הפרוזבול. להלכה עולה מפסק השולחן ערוך (חו”מ סז, כא) שאין צורך במעמד הדיינים וכך הסכים גם הרמ”א (שם, כ).

לאור זאת נוהגים לכתוב בפרוזבול שמות של דיינים חשובים (על פי שיטת השולחן ערוך לעיל), וקוראים את הפרוזבול וחותמים עליו, בפני שני עדים. עם זאת, מו”ר הרב ליכטנשטיין זצ”ל כתב נוסח פרוזבול שבו הוא משלב בין השיטות: כתובים בו שמות דיינים חשובים, אך חותמים שלושה (ולא רק שניים), כדי שאם הלכה כראשונים הסבורים שהדיינים צריכים להיות נוכחים, אזי העדים יהפכו להיות דיינים.

מספר הנחיות מעשיות

  • אין צורך לפרט בפרוזבול את שמות הלווים, אלא כותבים שהמלווה מוסר לבית הדין את כל החובות שחייבים לו.
  • המלווה אומר את נוסח הפרוזבול בפני בית הדין (כל שלושה אנשים מעל גיל מצוות). ממלאים את השם, התאריך ומקום הכתיבה, ואחר כך בית הדין חותם.
  • בחשבון משותף של הבעל והאשה – די לרשום את השמות של בעלי החשבון. אם יש לאשה חשבון נפרד או חובות נפרדים, צריך הבעל לבקש מאשתו להיות השליח שלה, ולהוסיף בנוסח הפרוזבול שהוא בא גם בשם אשתו (בא לפנינו פלוני ובשם פלונית).

סיום

לאחר כתיבת הפרוזבול יש הנוהגים לתת הלוואה, אפילו קטנה, כדי לקיים מצוות שמיטת כספים.

ויהי רצון שלא נזדקק – לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, כי אם לידך המלאה והפתוחה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp

אין דיני שמיטה חלים ביחס לבית דין. דבר זה מובן מאד אם מבינים שעיקר העניין של שמיטת כספים נובע מהאיסור להראות בעלות על הממון.

לכאורה צריך לעשות פרוזבול ביום האחרון של אלול, כדי שהוא ימנע גם את השמטת ההלוואות שניתנו לאחר כתיבת הפרוזבול

נוהגים לכתוב בפרוזבול שמות של דיינים חשובים וקוראים את הפרוזבול וחותמים עליו, בפני שני עדים.