קיצור הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

ישנן שנים בהן תשעה באב חל בשבת. כיוון שאין צמים בשבת, הצום נדחה ליום ראשון (ומתחיל מיד במוצאי שבת). מהם ההלכות המיוחדות בשנה זו?

סעודה מפסקת

הברייתא במסכת תענית (כט:, ובעירובין מ:) אומרת שבסעודה מפסקת הנערכת בשבת מעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו:

דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת – אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו.

נחלקו ראשונים האם מותר לאכול כסעודת שלמה בשעתו (אך רצוי להחמיר בכך), או שמא צריך לאכול סעודה יפה וגדולה לכבוד השבת, כמו בכל שבת. כנראה שיסוד המחלוקת הוא, האם יש סעודה מפסקת בשבת זו, אלא שצריך להיזהר מאבילות בפרהסיה, או שמא אין כלל דין סעודה מפסקת בשבת זו.

במשנה ברורה (תקנ”ב, ס”ק כג) פסק שאוכלים כרגיל ואסור למנוע עצמו מבשר, כי הדבר נראה כאבילות. כמו כן נראה מדבריו שאפשר לאכול את הסעודה עם חברים, ובודאי ניתן לאכול עם המשפחה ולזמן.

בשו”ת אגרות משה (או”ח, ח”ד סימן קי”ב, א) הוסיף שמותר לאכול בשר גם אם איננו רגיל לכך בכל שבת, וכן מותר לשיר זמירות שבת, גם אם אינו רגיל לשיר בסעודה שלישית.

סיום הסעודה

הגמרא בערובין מא. כותבת שיש לסיים את הסעודה לפני השקיעה. הסיבה היא, שכיוון שהאדם אכל ושתה כל השבת כולה, אין בכך ‘תענית’ כשמפסיק לאכול בשקיעה. וכך נפסק להלכה ברמ”א (תקנ”ב, י. ורצוי לסיים גם את הזמירות לפני השקיעה).

לימוד תורה בשבת אחר חצות

כאשר תשעה באב חל בשבת, לדעת הלקט יושר (ח”א עמ’ קי) אסור ללמוד תורה (למעט לימוד בדברים הרעים) כל השבת, והמהרי”ל (סימן מ”ד) כתב שאסור ללמוד לאחר חצות היום. כיצד ייתכן לאסור ללמוד בשבת, הרי זו אבילות בשבת? כנראה שכיוון שבכל שבת מותר ללמוד בדברים הרעים אין ניכרת בכך אבילות. החת”ס (שו”ת חת”ס, או”ח קנ”ו) ביאר, שהחשש איננו בגלל השבת, אלא כדי שלא יהרהר בתשעה באב עצמו בדברי תורה המשמחים שלמד בשבת.

למעשה, הרמ”א (תקנ”ג, ב) פוסק כדעת המהרי”ל, אולם אחרונים רבים התירו ללמוד גם אחר חצות (וכן כתב בשו”ת מהר”ם מלובלין (סימן צ”ט), וגם הט”ז (שם ס”ק ב) כתב שהלומד בשבת לא הפסיד, וכן פסק המשנה ברורה (תקנ”ג, ס”ק י)). לכן עיקר הדין להקל להתיר ללמוד תורה בשבת גם לאחר חצות.

תפילת ערבית

נוהגים לאחר את תפילת ערבית כרבע שעה לאחר צאת השבת. אומרים במוצאי שבת “ברוך המבדיל בין קודש לחול” (וצריך להזכיר גם לנשים לומר זאת), חולצים נעליים ומחליפים בגדים ואחר כך הולכים לבית הכנסת (וכן כתב בשו”ת יחוה דעת (ח”ה סימן ל”ח), וכן כתב במועדים וזמנים (ח”ז סימן רנ”ו) בשם החזון איש).

הבדלה

בתפילת עמידה אומרים “אתה חוננתנו”, כבכל מוצאי שבת, אך כיצד מבדילים? מצאנו שלוש שיטות בראשונים. שיטה אחת היא שיטת הגאונים (בתוס’ בפסחים קז.) שעושים הבדלה במוצאי יום ראשון, כלומר במוצאי תשעה באב. שיטה שנייה היא שיטת המנהיג (תשעה באב, כ”א) שעושים הבדלה במוצ”ש ונותנים לקטן לשתות. שיטת שלישית היא שיטת הרמב”ן (בתורת האדם) שאין מבדילים כלל, שכיוון שנדחתה מצוות הבדלה ממוצ”ש, הרי שנדחתה לגמרי.

להלכה פסק השו”ע (תקנ”ו, א) שמבדיל במוצאי יום ראשון, כלומר, במוצאי תשעה באב. אמנם, את ברכת הנר יברך במוצאי שבת. בדרך כלל מברכים בבית הכנסת לפני ‘איכה’, אולם היחיד יכול לברך בביתו (לאחר זמן צאת השבת) כדי להוציא את אשתו ובני ביתו (גרשז”א, בשש”כ ס”ב הע’ צח. ואם לא בירך, לא יברך ביום ראשון, כי האש נבראה במוצאי שבת). וברכת בשמים לא יברך כלל, כי אין דבר זה מתאים לאבילות (שו”ע שם).

חולה

חולה הצריך לאכול יבדיל לעצמו (מ”ב תקנ”ט ס”ק לז), אך לא יבדיל מיד במוצ”ש אלא רק לפני שרוצה לאכול. אם אינו יכול לשתות, ייתן לקטן לשתות. אם אינו יכול להבדיל, פסק בשו”ת ציץ אליעזר (חי”ד סימן מ”ד) שיכול הבריא להבדיל עבורו, והחולה או הקטן ישתו את הכוס (ואמנם יש מקום לדון בכך, אך למעשה, כשיש צורך ניתן להקל).

כשחולה עושה הבדלה בתשעה באב, עדיף לעשות את ההבדלה על חמר מדינה (מיץ טבעי, קפה וכד’), אך ניתן לעשות גם על מיץ ענבים, ויש רבים שעושים הבדלה לכתחילה על יין (ויכול הגדול לשתות בעצמו – לוח א”י; ויש הנותנים לקטן מעל גיל שש).

קטנים האוכלים בתשעה באב, נהגו לאכול ללא הבדלה (שו”ת משנה הלכות, ח”ז סימן ל”ט).

הבדלה במוצאי תשעה באב

במוצאי תשעה באב עושים הבדלה, ללא הפסוקים של ‘הנה א-ל ישועתי אבטח’ (אלא מתחילים ב”בורא פרי הגפן”) ללא נר וללא בשמים. את ההבדלה עושים כרגיל על יין וגם גדול יכול לשתות את היין (ואולי יש יתרון להבדלה על מיץ ענבים במקרה זה).

אשה שבעלה מתעכב בתפילה – מסתבר שרשאית להבדיל לעצמה, כדי שתוכל לאכול (אמנם, בשו”ת מנחת יצחק ח”ח נ”א כתב שתשמע משכן, ע”ש). ומכל מקום רשאית לשתות מים (ואולי משקים אחרים) גם קודם הבדלה.

איסורים נוספים במוצאי התענית: איסורי תשעת הימים (כיבוס, נגינה, תספורת וכו’) מותרים מיד צאת הצום, פרט לאכילת בשר ושתיית יין שאסורים באותו ערב מפני אבילות של יום, אבל מותרים מיד בבוקר יום המחרת (יום שני). למרות זאת, ניתן לעשות הבדלה על יין כרגיל (מ”ב תקנ”ח ס”ק ג-ד, ושעה”צ שם).

 

ננסה לחבר את קדושת השבת לתשעה באב, ולהיכנס לאבלות של תשעה באב, מלאים בקדושה ובעוצמה. ובע”ה, מתוך שנתאבל על חורבנה של ירושלים, נזכה לראות במהרה בבניינה, וכל הקשיים שעומדים בפתחו של עם ישראל, יהפכו במהרה לששון ולשמחה.

 

שיתוף בfacebook
שיתוף בprint
שיתוף בwhatsapp

אוכלים כרגיל ואסור למנוע עצמו מבשר, כי הדבר נראה כאבילות

לכן עיקר הדין להקל להתיר ללמוד תורה בשבת גם לאחר חצות.

אכילת בשר ושתיית יין שאסורים באותו ערב מפני אבילות של יום, אבל מותרים מיד בבוקר יום המחרת (יום שני). למרות זאת, ניתן לעשות הבדלה על יין כרגיל

בע”ה, מתוך שנתאבל על חורבנה של ירושלים, נזכה לראות במהרה בבניינה, וכל הקשיים שעומדים בפתחו של עם ישראל, יהפכו במהרה לששון ולשמחה.