האם אומרים תחנון בכ”ט באייר?

כ”ט באייר נמצא בין שני ימים שאין אומרים בהם תחנון – יום ירושלים וראש חודש סיוון. האם דבר זה גורם לכך שגם בכ”ט באייר אין אומרים תחנון?

דיון דומה קיים לגבי ב’ בסיוון. ביום שלפניו – ראש חודש סיוון – אין אומרים תחנון, ואף בימים שאחריו (ג’ בסיוון עד ו’ בסיוון) אין אומרים תחנון כיוון שאלו שלושת ימי ההגבלה, שקדמו למתן תורה. רבי שלמה קלוגר (שו”ת האלף לך שלמה, או”ח, סי’ של”א) כותב שנוהגים שגם בב’ בסיוון אין אומרים תחנון, והסביר:

העולם נוהגין לקראו ‘יום מיוחס’, וכוונתם מחמת שהוא בין שני ימים מקודשים, בין ראש חודש ובין ימי הגבלה, ולזה הדעת נוטה… כיון שהוא בין שני ימים שאין מתענים ואין אומרים בו תחנון – עשאוהו כאילו היה גם כן מהם לענין שאין אומרים בו תחנון ואין מתענין.

כלומר כאשר יום מסוים נמצא בין שני ימים מקודשים – זהו “יום מיוחס”, יום שמושפע מהימים שסביבו ומקבל מהם קדושה מסוימת שגורמת לכך שאין אומרים בו תחנון ואין מתענים בו. רבי שלמה קלוגר מביא ראיה לדבריו: הגמרא (תענית יח ע”א) אומרת לגבי ימים טובים של מגילת תענית שכאשר יש יום מסוים שנמצא בין שני ימים טובים, אף הוא הופך ליום טוב, “הואיל ומוטל בין שני ימים טובים – עשאוהו כיום טוב עצמו”. מכאן ניתן ללמוד שיום שנמצא בין שני ימים שאין אומרים בהם תחנון – גם בו אין אומרים תחנון.

אולם רוב הפוסקים (מגן אברהם תצ”ד, ס”ק ד; משנה ברורה ס”ק ח) כותבים שהסיבה שאין אומרים תחנון בב’ בסיוון היא שכבר ביום זה החלו ההכנות למתן תורה. מדבריהם עולה שהם אינם מקבלים את סברת “יום המיוחס”, ומכאן יוצא שיום שנמצא בין שני ימים שאין אומרים בהם תחנון (וביום זה מצד עצמו צריך לומר תחנון) – אומרים בו תחנון.

למעשה, כיוון שרוב הפוסקים אינם מקבלים את סברת “יום המיוחס”, יש לומר תחנון בכ”ט באייר, ובפרט שזהו ערב ראש חודש, שיש נוהגים להתענות בו (תענית יום כיפור קטן), וזו סיבה נוספת מדוע לא לבטל אמירת תחנון ביום זה.