אנשים רבים רגישים למאכלים שונים ונמנעים מלאוכלם. לעתים, רכיבים מסוימים עלולים להביא לידי סכנה, כגון גלוטן לחולי צליאק או סוכר במינון גבוה מדי לחולי סכרת. האם אפשר לשלוח לאנשים אלו מאכלים שהם נמנעים מלאכול ולצאת בכך ידי חובת מצוות משלוח מנות, או שמא כדי לצאת ידי חובת המצווה צריך לשלוח מאכל שמתאים למקבל המנה?
טעמי המצווה
שאלה זו תלויה לכאורה בטעמי מצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, עיקר המצווה הוא שמשלוח המנות יגיע לידי המקבל, כדי שיוכל לערוך את סעודת הפורים. לפיכך ברור שהמנות צריכות להיות ראויות לאכילה על ידי המקבל. לעומת זאת, לפי טעמו של מנות הלוי, עיקר המצווה הוא שהנותן יַרְאֶה שהוא רוצה לתת ולהעניק, ובכך הוא מרבה אחווה ואהבה בעם ישראל. לכן ייתכן שגם אם המקבל לא יכול, מסיבות שונות, לאכול את המנות, השולח יוצא ידי חובתו (וכן כתב המהר”ם שיק (או”ח שמא)).
אולם נראה שלמעשה גם לפי טעמו של תרומת הדשן, אפשר לצאת ידי חובה בשליחת מאכלים מתוקים לחולי סכרת וכדומה, משני טעמים:
- ייתכן שלאחר שחכמים קבעו שצריך לתת מיני מאכלים, הם לא חילקו בין מקרים פרטיים שונים, וכל דבר שהוא מאכל שראוי להיאכל בסעודה אפשר לצאת בו ידי חובת מצוות משלוח מנות (וכן כתב גם הרב זילברשטיין, הובא בנשמת אברהם תרצה, א).
- גם אם המקבל עצמו לא יאכל את המשלוח, בני ביתו יכולים לאוכלו, ולכן ברור שיש כאן נתינה שמועילה למקבל (שו”ת יביע אומר ט, עד, הוספות ומילואים). ואף אם המשפחה כולה אינה אוכלת מאכלים אלו (כגון שהמשפחה כולה רגישה לגלוטן וכדומה), מסתבר שיוצא בכך ידי חובה, שכן המקבל יוכל לתת מנה זו לאורחים וכדומה.
למעשה, הגרש”ז אויערבך (נשמת אברהם שם) והרב עובדיה יוסף (שו”ת יביע אומר שם) פוסקים שגם אם המקבל נמנע מלאכול את המנות מסיבות בריאותיות, הנותן יוצא בכך ידי חובה.
מאכלים בכשרות מהודרת
שאלה דומה עולה בפוסקים ביחס לאדם שאוכל רק מאכלים שכשרים בכשרות מהודרת, האם מי שנותן לו מאכלים בכשרות פחותה יוצא ידי חובתו. הרב עובדיה יוסף (שם) כותב שצריך להקפיד לשלוח מאכלים בכשרות שמתאימה למקבל, אך לא ברור האם לדעתו בדיעבד יוצאים בכך ידי חובה. לעומתו, בשו”ת קנין תורה (ז, נה אות ה) כתב שפשוט שהשולח יוצא ידי חובתו, כיוון שההבדל בין הכשרויות השונות הוא בחומרות בעלמא (עוד עיין בחכמת שלמה תרצה, ד ד”ה חייב).
עם זאת, כאשר אדם נותן משלוח מנות לחברו, ראוי שיחשוב כיצד המנות שייתן יתאימו לחברו בצורה הטובה ביותר, הן בכך שהוא ישמח בקבלתן והן בכך שהוא יוכל להשתמש בהן בסעודת פורים.