קיצור התפילה בימים הנוראים תשפ”א

תפילות הימים הנוראים חשובות לנו בכל שנה, אולם חשובות פי כמה השנה, בזמן מגפה, בזמן שיש אתגרים גדולים שעומדים בפני עם ישראל ובפני העולם כולו. למרות זאת, השנה נאלץ לצערנו לקצר בתפילה הנאמרת בציבור. שהות משותפת במקום אחד במשך שעות רבות מגבירה מאוד את הסיכוי להדבקה, וכמו כן, קשה מאוד לעטות מסכה במשך כל כך הרבה שעות. דבר זה נכון גם במנייני חצרות, ובפרט שהתנאים שם אינם נוחים, והשמש קופחת במהלך התפילה (ולכן כדאי להתפלל במנייני חצרות בשעה מוקדמת או אף בוותיקין). ביום הכיפורים, בנוסף לכל אלו כמובן ישנו את הצום שמקשה על תפילה ארוכה בסיטואציה כזו. לכן כאמור ראוי השנה לקצר בתפילת הציבור.

כמובן, קהילה שיכולה להתפלל כרגיל ללא סיכון רפואי – בוודאי כך תנהג (ואם יש צורך אזי יאמרו חלקים מסוימים בלחש ובלי מנגינה ארוכה, אך לא ידלגו). כמו כן, גם מי שמתפלל במניין שנאלצו לקצר בו את התפילה, טוב שיאמר בבית את כל הפיוטים בנחת (אף שאין חובה שכזו).

כיצד מקצרים?

נבאר מעט מהם העקרונות שעל פיהם ניתן לקצר את התפילה. שני הדברים המרכזיים שמאריכים את התפילה הם הפיוטים, וסלסול החזנים והמנגינות. האם אפשר לשנות את המנגינות או לקצר את הפיוטים?

הניגון והנעימה שבהם אומרים את התפילה אינם חובה הלכתית וניתן להתפלל ולצאת ידי חובה באופן מלא גם ללא מנגינות בכלל. אולם למעשה נראה שאין זה נכון לוותר על הניגון שבתפילה. דבר זה ניתן ללמוד מדברי המהרי”ל (הלכות יום כיפור, יא), הכותב שאסור לשנות את הניגונים הרגילים באותו מקום:

אמר מהר”י סג”ל, אין לשנות מנהג המקום בשום ענין אפילו בניגונים שאין מורגלים שם.

וכך נפסק ברמ”א (תרי”ט, א). טעם הדבר ברור: המנגינה עבורנו היא חלק מהתפילה (עיינו מגן אברהם ס”ק ז, ופמ”ג שם). לעיתים המנגינה היא שפותחת את הלב ומאפשרת לתפילה לחדור. אין ספק שאמירת “ונתנה תוקף” או “כל נדרי” ללא מנגינה לא יהיו בעלי השפעה עלינו ועל נפשנו באותה מידה.

לאור זאת אני מציע לצמצם את החזנות והמנגינות, פרט לדברים מרגשים שכולם אוהבים, אך לומר מנגינות מרכזיות וחשובות שמרגשות ומרוממות אותנו בתפילת הימים הנוראים.

פיוטים: מצד הדין ניתן לוותר על כל הפיוטים (ולכן בהתאם לזמן כך נעשה). אולם בדרך כלל ניתן לומר את רוב הפיוטים באופן הבא: א. פיוטים ארוכים – לומר רק כמה בתים. ב. פיוטים שהמנגינה מאריכה אותם, יאמר כל הציבור בלחש. ג. פיוטים בודדים שמשמעותיים לציבור – יאמרו במלואם, ובניגון במקומות חשובים בפיוט (וללא חזרות על הניגון).

 

הצעה מעשית לקיצור תפילות ראש השנה בציבור (לפי מנהג הספרדים)

(כאשר יש הבדלים בין שני הימים, סדר התפילה של היום הראשון צבוע בתכלת וסדר התפילה של היום השני צבוע בכתום)

ליל ראש השנה

פיוט “אחות קטנה”: בניגון קצבי ולא איטי.

מזמור הפרנסה: יאמרו את הנוסח הקצר שבמחזורים ולא את הנוסח הארוך.

תפילת שחרית

פסוקי דזמרה וקריאת שמע: יאמרו בבית ברכות השחר, קרבנות ופסוקי דזמרה, עד “נשמת” (ואם יש חשש שאנשים יפסיקו בדיבור, עדיף שיאמרו עד אחרי ישתבח). אחרי ישתבח יאמרו “שיר המעלות” בלחש (והש”ץ יאמר פסוק ראשון ואחרון בקול). חצי קדיש, קריאת שמע וברכותיה – כרגיל.

חזרת הש”ץ של שחרית: להתחיל מיד חזרת הש”ץ ולדלג על הפיוטים “שמעתי שמעך יראתי” ו”אתאנו” (ניתן לומר את הבית הראשון והאחרון של “שמעתי שמעך”).

אבינו מלכנו: ביום הראשון (שחל בשבת) – אפשר לדלג (במרוקו בכל מקרה לא נוהגים לומר בשבת).

פיוטים שאחרי חזרת הש”ץ: ביום הראשון יאמרו רק “יְדֵי רָשִִׁים”. ביום השני יאמרו רק “י-ה שמך”. שאר הפיוטים – לדלג.

קריאת התורה

פתיחת הארון: יאמרו “לעולם ה’ דברך ניצב בשמים” (י”ב פעמים), יהי רצון, י”ג מידות (ג’ פעמים), רבונו של עולם (יהי רצון הארוך – לדלג), בריך שמיה, מי שברך לחיילי צה”ל ואבינו שבשמים.

השכבות ומי שברך: לקצר. לומר השכבה רק למי שיש יום זיכרון באותו שבוע, ולומר “מי שברך” קצר. לאחר ההפטרה יאמרו מי שברך לקהל.

תקיעת שופר ותפילת מוסף

עת שערי רצון: ביום הראשון יאמרו רק את הבית הראשון והאחרון. ביום השני יאמרו את כל הפיוט, בקצב מהיר יחסית (מנגינה קצבית).

תקיעת שופר (ביום השני): אומרים למנצח לבני קרח מזמור שבע פעמים (שש פעמים בשקט ופעם אחת בקול). “ריבונו של עולם” של התוקע יאמר בזריזות.

אשרי, החזרת ספר תורה, ונתנה תוקף (יש קהילות שלא נוהגות לאומרו כלל).

לפני תפילת עמידה: לדלג על הפיוטים שלפני התפילה (ביום הראשון “שואף כמו עבד” וביום השני “חון תחון”).

חזרת הש”ץ: לדלג על הפיוטים ולהתחיל את חזרת הש”ץ מ”אוחילה לא-ל אחלה פניו”.

קדיש תתקבל: ב”תענו ותעתרו” ניתן לקצר ולא להזכיר את כל השערים (כנהוג בסליחות).

 

 

 

 

 

הצעה מעשית לקיצור תפילת יום הכיפורים בציבור (לפי מנהג הספרדים)

יום הכיפורים הוא יום תפילה. יום שבו אנו נמצאים במשך רוב שעות היום בבית הכנסת, עומדים ושופכים שיח לפני הקב”ה, בתפילה שיקבל את סליחתנו ויטהר אותנו. לכן, מי שיש באפשרותו להתפלל את כל תפילות יום הכיפורים, אם לא בציבור אז לפחות ביחידות – ודאי צריך לעשות כן. הדברים אמורים גם לגבי נשים, שלכתחילה תאמרנה את כל חלקי התפילה, כמו גברים.

עם זאת, כפי שכתבנו לעיל, השנה יש צורך במקומות רבים לקצר את התפילה בציבור, כפי שיפורט להלן. חשוב לציין, שפרט לקיצור התפילה, ניתן להקל על המתפללים הצמים ולדאוג לסביבה נוחה ככל שניתן כגון מזגן (אם הדבר מתאפשר), כיסא נוח וכדומה. כמו כן מי שיוכל להתפלל את כל התפילה אם ישב – עדיף שישב בכל התפילה ויתפלל את כולה מאשר שיעמוד ואז ייאלץ לקצר.

חשוב לזכור! אף שהתפילות עומדות במרכז יום הכיפורים, מבחינה הלכתית החובה החשובה ביותר ביום הכיפורים היא הצום (כיוון שחובה זו היא מן התורה), ועל כן מוטב לוותר על כל התפילות ובלבד שיהיה אפשר לצום.

להלן הצעתנו כיצד ניתן לקצר את התפילה ביום הכיפורים לפי מנהג הספרדים:

ליל יום הכיפורים

לך א-לי תשוקתי, שמע קולי: כל אחד יאמר בביתו.

כל נדרי: אומרים יחד, בבית הכנסת.

אומרים השכבה אחת כוללת בלי הזכרת שמות פרטית, ומי שברך אחד לקהל (לדלג על הקטע מהזוהר).

ערבית: מתפללים ערבית כרגיל.

סליחות: לאחר תפילת עמידה יאמרו את הפסוקים “תפילה לדוד… עדיך כל בשר יבואו”, לדלג על הפיוט “אנא ה’”, ולהמשיך לפיוט “אנא בקראנו” עד סוף הסליחות.

וידוי: ב”על חטא” אומרים רק לפי א”ב ישר (בלי התשר”ק).

מזמור הפרנסה: כל הקהל יאמרו יחד בזריזות (וכן בכל התפילות).

פרקי תהלים שבסוף התפילה, משניות מסכת יומא: כל אחד יאמר בביתו.

תפילת שחרית

פסוקי דזמרה וקריאת שמע: יאמרו בבית ברכות השחר, קרבנות ופסוקי דזמרה, עד “נשמת” (ואם יש חשש שאנשים יפסיקו בדיבור, עדיף שיאמרו עד אחרי ישתבח). אחרי ישתבח יאמרו “שיר המעלות” בלחש (והש”ץ יאמר פסוק ראשון ואחרון בקול). חצי קדיש, קריאת שמע וברכותיה – כרגיל.

חזרת הש”ץ של שחרית: להתחיל מיד חזרת הש”ץ ולדלג על הפיוטים “שמעתי שמעך יראתי” ו”אתאנו”  (ניתן לומר את הבית הראשון והאחרון של “שמעתי שמעך”).

קדושה: אחרי ברכת “מחיה המתים” יאמרו “ובכן נקדישך מלך”, לאחריו רק את הפיוט הראשון ואז לדלג לקדושה.

וידוי: אפשר לדלג על הווידוי הגדול ולומר רק את הווידוי הקצר. “על חטא” – אומרים רק לפי א”ב ישר (בלי התשר”ק).

סליחות: בפיוט “למענך א-להי” יאמרו רק את הבית הראשון. בהמשך הסליחות ניתן לקצר במנגינות. ניתן לדלג על “אדון הסליחות” בחלק מהתפילות.

קדיש תתקבל: ב”תענו ותעתרו” יש לקצר ולא להזכיר את כל השערים (כנהוג בסליחות).

 פיוטים לאחר שחרית: ניתן לדלג, ואם רוצים יאמרו רק את הבית הראשון והאחרון של הפיוט “שנאנים שאננים“.

קריאת התורה

פתיחת הארון: יאמרו “לעולם ה’ דברך ניצב בשמים” (י”ב פעמים), יהי רצון, י”ג מידות (ג’ פעמים), רבונו של עולם (יהי רצון הארוך – לדלג), בריך שמיה, מי שברך לחיילי צה”ל ואבינו שבשמים.

השכבות ומי שברך: לקצר. לומר השכבה רק למי שיש יום זיכרון באותו שבוע, ולומר “מי שברך” קצר.

תפילת מוסף

לאחר ההפטרה יאמרו מי שברך לקהל, אשרי, החזרת ספר תורה, ונתנה תוקף (יש קהילות שלא נוהגות לאומרו כלל), לדלג על הפיוט “חון תחון”.

חזרת הש”ץ: לדלג על הפיוטים ולהתחיל את חזרת הש”ץ מ”אוחילה לא-ל אחלה פניו”.

קדושה: אחרי ברכת “מחיה המתים” יאמרו “ובכן נקדישך מלך”, לאחריו רק את הפיוט הראשון ואז לדלג לקדושה.

סדר העבודה: מדלגים על הרשות ומתחילים “אתה כוננת עולם מראש”. בסוף סדר העבודה (“אשרי עין ראתה כל אלה…”) – יאמרו רק כמה בתים וידלגו ל”ובכן היה לאין מחמד כל עין”. “שמם הר ציון” – לדלג ולהמשיך “א-להינו וא-להי אבותינו תאיר אורנו…”.

וידוי: לדלג על הווידוי הגדול ולומר רק את הווידוי הקצר. “על חטא” – אומרים רק לפי א”ב ישר (בלי התשר”ק).

סליחות: מדלגים על פיוטי הפתיחה ומתחילים ב”א-ל מלך יושב”. ניתן לדלג על חלק מפיוטי הסליחות. את הפיוט “עננו” יאמרו כולם יחד (ולא שאחד אומר והשאר חוזרים אחריו).

תפילת מנחה

התחלת התפילה: פרשת העקדה, פיטום הקטורת, “עת שערי רצון” – כל אחד יאמר בביתו, ובבית הכנסת יתחילו באשרי, ובא לציון. קוראים בתורה ומפטירים בספר יונה, ולאחר מכן מתפללים תפילת לחש.

חזרת הש”ץ: מתחילים מיד בחזרה, וידוי קצר, “על חטא” קצר (א”ב ישר, בלי תשר”ק). בסליחות ניתן לדלג על חלק מהפיוטים.

תפילת נעילה

אומרים “אל נורא עלילה” ואשרי, ומתפללים תפילת לחש.

חזרת הש”ץ: להתחיל את חזרת הש”ץ מ”אוחילה לא-ל אחלה פניו”.

קדושה: אחרי ברכת “מחיה המתים” יאמרו “ובכן נקדישך מלך”, לאחריו רק את הפיוט הראשון ואז לדלג לקדושה.

לאחר מכן ממשיכים סליחות ללא דילוגים עד סוף התפילה.

אם יש אפשרות להתפלל תפילת נעילה כרגיל (מבחינת הציבור ומבחינת מקום התפילה ומזג האוויר), מבלי לפגוע בתפילה או במנגינות – טוב להתפלל תפילה זו ללא דילוגים וללא קיצורים. די לנו שקיצרנו את התפילות ואת המנגינות בכל החג, וטוב לסיים מתוך עוצמה!

 

 

[1] תודה לרב ברוך גיגי על כתיבת ההנחיות המעשיות.