ביום או בלילה?
מתי נותנים משלוח מנות? מדברי הרא”ש (מגילה א, ו) עולה שזמן מצוות משלוח מנות הוא ביום ולא בלילה, וכך פוסק הרמ”א (תרצה, ד). הדבר מובן לפי טעמו של תרומת הדשן, שכן אם כל מטרת מצוות משלוח מנות היא לספק מאכלים לסעודה, בהחלט מסתבר שזמן המשלוח מקביל לזמן הסעודה, שנערכת ביום. לפי טעמו של מנות הלוי, שמטרת המצווה היא להרבות רעות ואחווה, מסתבר שהסיבה שהמצווה נוהגת דווקא ביום היא משום שכתוב בפסוק “ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות”, ומהמילה “ימי” מדויק שהחובה היא דווקא ביום, וכך פירש הגר”א (ס”ק טו).
לפני הסעודה?
בסידור בית יעקב ליעב”ץ (שפה. אות כד) משמע שנותנים את משלוח המנות במהלך הסעודה. רמז לדבריו ניתן למצוא בספר נחמיה (ח, י), שם מופיע משלוח המנות כחלק מהסעודה: “לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו”. גם בפסוקי המגילה (אסתר ט, כב) מופיע משלוח המנות לאחר מצוות הסעודה, וכך גם ברמב”ם (מגילה ב, טו) ובשולחן ערוך (תרצה, ד), וייתכן שכוונתם היא שכחלק מן הסעודה יש לדאוג למי שאין לו ולתת לו משלוח מנות.
אולם הלקט יושר (א, עמ’ קנה, ד), תלמידו של תרומת הדשן, כותב ש”טוב לשלוח מיני מאכל קודם אכילה”, דהיינו שיש לקיים את מצוות משלוח מנות לפני הסעודה. אפשר להציע לכך שני טעמים: ראשית, לפי טעמו של תרומת הדשן, משלוח המנות נועד לספק את צרכי הסעודה, ואם כך מסתבר שיש לספק תחילה את צרכי הסעודה ורק לאחר מכן לאכול. שנית, בסעודת פורים יש חשש גדול שהאדם יאריך ויימשך אחר סעודתו, ואולי אף ישתכר, כך שהוא עלול שלא לקיים את מצוות משלוח מנות, ולכן ראוי להקדימה לפני הסעודה. וכך יש לנהוג למעשה.
משלוח מנות לפני פורים
האם מי שלא יכול לשלוח מנות בפורים, כגון חייל שנמצא בפעילות מבצעית בכל יום הפורים, יכול לצאת ידי חובתו במשלוח מנות לפני פורים? בשאלה זו יש להבחין בין שני מקרים.
מקרה ראשון הוא כשמשלוח המנות יגיע למקבל לפני פורים. במקרה זה כתב הלקט יושר (א, עמ’ קנח, ג) שהשולח לא יוצא ידי חובה “כי שמא יאכל המנה קודם פורים, ואין לו שום דבר חדוש לאכול בפורים”. כלומר, העובדה שאפשר לאכול את המנות לפני פורים מלמדת שמשלוח מנות זה במהותו איננו קשור לסעודת פורים, ועל כן השולח לא יוצא ידי חובתו.
מקרה שני הוא כשמשלוח המנות יגיע למקבל ביום הפורים עצמו. במקרה זה לכאורה עלינו לשוב למחלוקת תרומת הדשן ומנות הלוי (עיינו שו”ת משנה הלכות, ד, פז). לפי תרומת הדשן, כיוון שהמצווה נועדה לספק למקבל את צרכי סעודת פורים, הרי שעיקר המצווה הוא בקבלת המשלוח. לכן, כיוון שהמשלוח הגיע למקבל בפורים, עיקר המצווה התקיימה בפורים ולכן השולח יוצא ידי חובתו. לעומת זאת לפי מנות הלוי, מטרת המצווה היא שהנותן יראה את חיבתו, ומכאן שעיקר המצווה הוא בנתינת המשלוח. כיוון שהמשלוח לא ניתן בפורים, הרי שעיקר המצווה לא התקיים בפורים ולכן הנותן לא יצא ידי חובתו.
אולם נדמה שאין הכרח לתלות שאלה זו במחלוקת תרומת הדשן ומנות הלוי. מצד אחד, ייתכן שגם לפי מנות הלוי, ריבוי הרעות הוא בכך שהמקבל נהנה מן המשלוח, וכיוון שהנאת המקבל היא בפורים, יוצאים ידי חובה במשלוח זה. מצד שני, ייתכן שלכל הדעות לא יוצאים ידי חובה בנתינה זו, משום שהן הנתינה והן הקבלה צריכות להיות ביום הפורים עצמו (וכך פוסק ערוך השולחן תרצה, יז).
למעשה נראה, שעל אף שלכתחילה טוב לתת משלוח בפורים עצמו, הרי שכאשר אין אפשרות כזו (או אם חושש שלא תהיה לו אפשרות שכזו) יכול לתת לפני פורים באופן שהמשלוח יגיע בפורים, ומסתבר שמעיקר הדין יוצא בנתינה זו ידי חובתו, וכן דעת פוסקים רבים, ובהם היד אהרן (הובא בבאר היטב תרצה, ס”ק ז), כף החיים (תרצד, ס”ק טו), הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה עמ’ קסד, בהערה) ושו”ת אז נדברו (ו, פ).
דרך נוספת לצאת ידי חובה במקרה זה היא שהשולח ימנה שליח שייתן משלוח מנות עבורו ביום הפורים עצמו. אפשרות זו מוסכמת גם על ערוך השולחן (שם), כיוון שבמקרה זה כל מעשה השליחה והקבלה נעשה בפורים.
משלוח מנות בין בני העיר ובני הכרך
השלכה נוספת לדיון זה היא השאלה האם בן עיר, שחוגג את פורים בי”ד באדר, יכול לתת משלוח מנות לבן כרך, שחוגג את פורים בט”ו באדר. גם כאן לכאורה הספק הוא האם הולכים אחר הנותן (כטעמו של מנות הלוי), שחוגג כעת את פורים, או אחר המקבל (כטעמו של תרומת הדשן), שיחגוג את פורים רק למחרת (עיין מועדים וזמנים ב, קפו). למעשה, בן עיר ששלח לבן כרך ביום י”ד, והמשלוח הגיע למקבל ביום י”ד – לדעת האור שמח (חידושי רבי מאיר שמחה, מגילה ד: ד”ה ועוד) ושו”ת אז נדברו (שם) לא יצא ידי חובתו, כיוון שהמקבל אינו חייב במצוות הפורים. עם זאת, אם המקבל לא יאכל את המנה עד יום ט”ו, השולח יוצא ידי חובתו (אז נדברו שם, שו”ת משנה הלכות שם, חזון עובדיה עמ’ קסב-קסג). בן כרך ששלח לבן עיר ביום ט”ו – לא יצא, כיוון שאפשר לשלוח רק לבר חיובא (אור שמח שם, ושאר הפוסקים שהזכרנו), כיוון שאצל המקבל אין זה פורים, ו”עבר יומו בטלה שמחתו”.
סיכום
מי שיודע שלא יוכל לשלוח משלוח מנות בפורים, יכול למנות שליח שישלח עבורו משלוח מנות בפורים עצמו, וזהו הפתרון הטוב ביותר. אם הדבר לא מתאפשר, אפשר לתת משלוח מנות לפני פורים, אך בתנאי שהמשלוח יגיע לידי המקבל ביום הפורים עצמו. אם המשלוח יגיע לידי המקבל לפני פורים, השולח לא יוצא ידי חובתו.
בן עיר ששלח לבן כרך ביום י”ד, והמשלוח הגיע למקבל ביום י”ד – לדעת כמה אחרונים לא יצא ידי חובתו (ואם המקבל יאכל את המנה רק ביום ט”ו, השולח יוצא ידי חובתו). בן כרך ששלח לבן עיר ביום ט”ו, לא יצא ידי חובתו.