חממות ומצע מנותק

יסודות דין מצע מנותק

גידול על “מצע מנותק” הוא בעצם גידול על גבי מצע המנותק מן הקרקע – למשל, עציץ המונח על גבי יריעות פלסטיק (בדרך כלל פוליאתילן), כשמעליו חממה או גג.

היסודות ההלכתיים של מצע מנותק נעוצים בדיון על גידול עציצים בבית. נזכיר כי לדעת החזון איש (כ”ב, א; כ”ו, ד), הזורע בשביעית בעציץ שאינו נקוב בתוך בית יש לו על מה לסמוך. לאור זאת לכאורה ניתן להתיר לזרוע בשמיטה בעציצים הנמצאים בתוך חממות, שהרי החממות מכוסות גם על ידי גג וגם על ידי מחיצות, והן נחשבות בית. פתרון זה עשוי להוות דרך מרכזית להתיר זריעת ירקות בשביעית. ואכן, דרך זו נוסתה בצורה מצומצמת בקיבוץ “חפץ חיים” בהשגחתו של החזון איש.

בתקופתנו התעורר נושא זה בשנית כאשר החקלאים בגוש קטיף ביקשו לקיים את השמיטה בהידור על ידי שימוש בחממות ומצע מנותק. שו”ת מנחת יצחק (ח”י, סימן קט”ז) כותב שאין להקל בחממה כיוון שכיום זוהי דרך מקובלת ונפוצה לזריעה, ואם כך יש לחממות דין של “שדה” (אם כי ייתכן להשיב, שגדר “שדה” לא נקבע על פי רגילות או על פי ייעוד אלא זו גזרת הכתוב שדין שמיטה נאמר רק בשטח פתוח ולא בשטח סגור).

אולם הגרש”ז אויערבך (שו”ת מנחת שלמה, ח”ג, סימן קנ”ח), שהתיר לזרוע בחממות על מצע מנותק גם כאשר רגילים לגדל בהן בשנים רגילות, וצירף לכך את העובדה ששביעית בזמן הזה דרבנן (וכן התיר שו”ת ישועת משה, ח”ד, סימן י”ב). גם הגרי”ש אלישיב (הובאו דבריו במשפטי ארץ עמ’ 248) פסק למעשה שיש להקל ולסמוך על פתרון זה בכפוף לכמה תנאים:

מותר למכור את העציצים שאינם נקובים הנמצאים בחממה לגוי, והזריעה תיעשה על ידי גוי, ואז מותר ליהודי לעבוד בעציצים אלו במלאכות דרבנן. ומלאכת קצירה תיעשה על ידי גוי, ואין בגידולים אלו קדושת שביעית.

איך עושים מצע מנותק?

בשביל ליצור מצע מנותק לכאורה די לשים יריעת פלסטיק על אדמת החממה, לשים מעליה אדמה ולזרוע בתוכה. בצורה כזו ישנו מצע המנתק בין האדמה שבה מגדלים ובין הקרקע. אולם למעשה אין זה פשוט כל כך, והכנת המצע המנותק מעוררת כמה שאלות.

הרא”ש (שו”ת הרא”ש, ח”ב, כלל ד’), כותב שגידול על גבי סלע המחובר לקרקע נחשב כגידול על קרקע (אף שהסלע עצמו לא ראוי לגדל עליו גידולים). בעקבות חידוש זה מכריע הרא”ש שבכרם הנמצא על גג הבית נוהג איסור ערלה, והענבים הגדלים בו חייבים בתרומות ומעשרות. דברי הרא”ש נפסקו להלכה בשולחן ערוך (יו”ד רצ”ד, כו). לפיכך ייתכן שגם יריעות המונחות על האדמה נחשבות חלק מהקרקע, והגידולים שעליהן לא נחשבים מנותקים. ואמנם הגר”א (שם ס”ק סג) חולק על הרא”ש וסובר שנטיעה על הגג לא נחשבת מחוברת לקרקע, אולם קשה להתיר לעבוד בקרקע בשביעית באמצעות פתרון שהשולחן ערוך חולק עליו.

כדי לפתור בעיה זו יש לגדל את הגידולים בתוך עציצים הניטלים, בנוסף להיותם מונחים על גבי האדמה הנמצאת על יריעות הפלסטיק. באופן כזה ברור שהגידול מנותק מהקרקע (עיינו שו”ת מנחת שלמה, ח”א, סימן מ”א אות ב). למעשה שמים על הקרקע יריעות פוליאתילן וכדומה, ומניחים את הגידולים בתוך עציצים.

דיני הגידולים

קדושת שביעית: בגידולים שגודלו במצע מנותק בחממה אין קדושת שביעית, במיוחד אם מצרפים לכך דברים נוספים, כגון שמוכרים את העציצים לגוי. וכך פוסק הרב אלישיב (הובא במשפטי ארץ, עמ’ 248).

איסור ספיחים: חשוב לציין שאין במצע מנותק איסור ספיחים (שהרי אם הזריעה עצמה מותרת ברור שאין טעם לגזור על הספיחים).