האם צריך כיריים נפרדות לבשר ולחלב?
לרוב האנשים יש מערכת כיריים אחת לבשר ולחלב. לכאורה, כיוון שמבשלים עליהן סירים בשריים ולאחר מכן סירים חלביים, הכיריים אמורות להיות טריפות! יותר מכך – הלא לפסח נהוג להכשיר את הכיריים, ומדוע לא חוששים לכשרותן לעניין בשר וחלב?
בשו”ת כתב סופר (יו”ד, נד) אכן כתב שעדיף להשתמש בכיריים נפרדות לבשר ולחלב:
כל הירא דבר ד’ מדקדק ונזהר יהי’ לו חתיכת ברזל לקדירה חולבת… וכן נוהגין פה כל הירא וחרד לדבר ה’ וכן ראוי להזהיר ולהנהיג ולהשומע יונעם יאכלו ענוים וישבעו.
אולם גם הכתב סופר כותב שיש ללמד זכות על אותם שיש להם מערכת כיריים אחת לבשרי ולחלבי. ואכן, כמעט לכל עם ישראל יש רק מערכת כיריים אחת. מה טעם הדבר?
המאכל נשרף באש
המשנה ברורה (תנא, ס”ק לד) מבאר שאמנם בפסח אנו מחמירים בכיריים בגלל חומרת חמץ, אך במשך השנה אנו מקלים להשתמש באותם כיריים לבשר ולחלב, כי “יש לתלות שאף אם נשפך, כבר נשרף והלך לו, כיוון שבכל שעה היא על האש”. ניתן להבין את דבריו בשני אופנים:
- האש שורפת את הכיריים וכך היא מכשירה אותן בליבון קל.
- האש שורפת מיידית את האוכל שנשפך, ואין כל צורך בהכשרה כי הכיריים מעולם לא נטרפות.
להבדל בין הבנות אלו יש השלכה מעשית: במציאות שלנו בדרך כלל השאריות אינן נשרפות מיד, אולם ייתכן שבמקומות מסוימים בכיריים מתבצעת מעין הכשרה.
מכל מקום, לפי שתי האפשרויות ניתן להניח סירים חמים רק על החצובות עצמן ולא על המשטח שבין החצובות (כיוון ששם לא מתרחשת הכשרה, ואם הגיע לשם אוכל הוא לא נשרף). עם זאת, אם הסיר יבש והמשטח נקי אין בכך בעיה מצד הדין, כפי שנראה מיד.
סירים יבשים
המשנה ברורה (שם) מוסיף טעם: ישנו כלל בדיני בליעה, שרק אם יש נוזל בין הכלים, מעבירים הכלים טעם מאחד לשני. אבל שני כלים יבשים צמודים אינם מעבירים טעם מאחד לשני: “אין דופן בולעת מחבירתה בלא רוטב” (עיינו רמ”א, יו”ד צב, ח). החוות דעת (חידושים, צב ס”ק לא) מדגיש שרק כאשר שני סירים יבשים לגמרי נוגעים זה בזה אין מעבר של טעם, אבל אם יש לחות ביניהם, יש מעבר של טעם ואז הם יכולים להיאסר.
לפי זה, אם הכיריים נקיות והסיר יבש, הסיר איננו בולע מהן טעם (גם אם נשפך קודם לכן על הכיריים טעם אחר, ולא הספיק להישרף). אך אם הסיר אינו יבש, לא ניתן לסמוך על טעם זה. לכן, טוב להקפיד לייבש את הסיר בטרם יניחוהו על החצובה (במיוחד אם לאחרונה נשפך על הגז נוזל בשרי וכעת משתמשים בסיר חלבי (או להיפך). בכל מקרה, צריך לנקות את החצובות משאריות המין הנגדי לפני הנחת סיר זה, וכלדהלן).
ניקוי החצובות
בשו”ת אגרות משה (או”ח א, קכד) התיר להשתמש באותן כיריים לבשרי ולחלבי, אך הדגיש כי חובה מצד הדין לנקות שאריות בשר או חלב בין הבישולים:
ובדבר הכשר התנורים של הגעז דבמדינתנו אין כ”כ קפידא כי לדינא אין צריכין הכשר כלל, כי אין משתמשין עליהם אלא בקדרות שהוו כשני כלים שנגעו זה בזה… אך לנקות צריך מדינא אולי יש איזה בעין.
כפי שנלמד בפינה הבאה, כאשר טיפת חלב נוגעת בסיר בשרי (אפילו מבחוץ) היא אוסרת את הסיר (אך אם היא בטלה בשישים, האוכל שבתוך הסיר מותר). לכן, צריך להיזהר לנגב מאכל חלבי (או בשרי) שנשפך על הכיריים לפני ששמים סיר מהמין הנגדי.
בנוסף, אם הדבר אפשרי, עדיף בעשרים וארבע השעות שלאחר מכן לבשל מהמין הנגדי על להבה אחרת, כדי שהחצובה לא תהיה בת יומה (כפי שלמדנו בפינות אחרות). אך מצד הדין, אם הסיר יבש והכיריים נקיות ויבשות, ניתן לבשל מיד גם על אותה להבה. כדי למנוע תקלות, טוב להתרגל לנקות מיד כל מאכל חלבי או בשרי שנשפך על החצובות.
יש המהדרים להשתמש באופן קבוע רק באחת הלהבות לבישול חלבי (או להיפך), ובאותה להבה לא משתמשים לבשרי (אך לבישולי פרווה משתמשים בכל הלהבות).
פלטה של שבת
בפלטה של שבת, פעמים רבות יש הצטברות ממשית של נוזל בשרי או חלבי על הפלטה. לכן צריך לנקות את הפלטה משאריות בשריות או חלביות, או לחילופין לצפות בנייר כסף, בטרם מניחים כלי של המין הנגדי (או אפילו כלי פרווה). גם כשהפלטה נקייה, יש מקום להדר לצפות אותה בנייר כסף עבור המין השני, או להפעילה מראש זמן רב ללא מאכל (כשהיא נקייה), כדי שתעבור מעין ליבון קל.
לסיכום
מעיקר הדין ניתן להשתמש באותן כיריים לבשרי ולחלבי, וכך נוהג רוב עם ישראל. אולם יש המהדרים להשתמש בכיריים נפרדות או בלהבה נפרדת לכל מין.
אם נשפך חלב או בשר על הכיריים, יש לנקותם (וטוב להתרגל לעשות כך מיד לאחר שנשפך, כדי למנוע תקלות). אם אפשר לחכות עשרים וארבע שעות, ובינתיים לבשל את המין הנגדי על להבה אחרת – יש בכך הידור (אך ניתן לנקות ולשים מיד סיר פרווה. ואף אם לא ניקו, אם אין שאריות ממשיות על הכיריים הסיר נשאר פרווה).
אם שמים סיר על מקום שנשפך עליו בעבר מאכל מהמין הנגדי, יש לנגב את תחתית הסיר לפני הנחתו על החצובה.
בפלטה של שבת יש לנקות משאריות ממין אחד או לשים נייר כסף לפני שמניחים כלים מהמין השני.
בפינה הבאה (כיריים – ב) נעסוק בעז”ה בדברים נוספים שיש להקפיד עליהם בשימוש בכיריים.