מאכל פרווה שנאפה בתנור ביחד עם מאכל חלבי
לעתים אופים מאכל פרווה בתנור, בזמן שבתבנית אחרת או במדף אחר בתנור ישנם מאכלים חלביים (או בשריים). האם המאכל הפרווה נשאר פרווה?
אפיית בשר וחלב בו זמנית
בפעם הקודמת למדנו על דין אדים (זיעה). ראינו, שאדים היוצאים מתבשיל נחשבים כתבשיל עצמו (שו”ע, יו”ד צ”ב, ח). לכן, אם אופים בתנור תבשיל חלבי ותבשיל בשרי בו זמנית – האדים יוצאים מהתבשיל הבשרי ועוברים אל התבשיל החלבי (ולהפך) ואוסרים את התבשילים ואף את התנור. לכן, במקרה כזה צריך לזרוק את התבשילים ולהכשיר את התנור.
לאור זאת, כאשר אדם אופה תבשיל בשרי בתנור ויחד איתו תבשיל פרווה, התבשיל הפרווה נחשב כבשרי, שהרי האדים הבשריים נחשבים כבשר והם בלועים כעת בתוך התבשיל הפרווה (עיין רמ”א יו”ד סוף סימן צ”ג; רע”א, סימן צ”ב, לגבי אדים במקום סגור). לכן, אין לאוכלו עם חלב ויש להמתין אחריו כמו אחרי בשר (כל אחד לפי מנהגו). במקום צורך אפשר להקל ולהמתין רק שעה (כי יש הסוברים שאין צורך בהמתנה לאחר טעם של ‘אדים’ (עיין דרכי תשובה פ”ט, ס”ק לט) ומסיבות נוספות).
מאכלים יבשים
עם זאת, כאשר אדם אופה מאכל פרווה יבש יחד עם מאכל בשרי או חלבי יבש, ייתכן שהדין שונה. דבר זה מצוי מאוד במאפיות, שבהן אופים מאפים שונים, חלקם חלביים וחלקם פרווה (המדובר דווקא כאשר שני המאכלים יבשים; אם אחד המאכלים איננו יבש, האדים עוברים ממאכל זה למאכל השני, וממילא אין כאן דין יבש). הרמ”א (יו”ד, ק”ח, א) פוסק שבדבר יבש אין אדים. לפי זה לכאורה, מי שאופה מאכל פרווה יבש ומאכל חלבי יבש בו זמנית, הרי שכיוון שאין אדים, לכאורה המאכל הוא פרווה ומותר לאוכלו עם המין הנגדי (ואין צורך להמתין אחר אכילתו).
דין ‘ריחא’
אולם דבר זה איננו פשוט. פרט לדין זיעה, ישנו דין נוסף הנקרא ‘ריחא’, דהיינו ‘ריח התבשיל’. כלומר, כאשר שני תבשילים נאפים יחד, אזי גם אם אין אדים, ריח תבשיל אחד עשוי לאסור את התבשיל השני.
בדין ריחא מצאנו שתי סוגיות: בסוגיה בפסחים (עו:) נראה שלהלכה ריחא מילתא היא, ואם כך אפייה בו זמנית (של בשר וחלב) אוסרת את המאכל גם אם אין אדים. אולם בגמרא בעבודה זרה (סו:) סובר רבא (שהלכה כמותו) ש”ריחא לאו מילתא היא”, ואם כך לכאורה אין לאסור מאכל בשרי ומאכל חלבי שנאפו בו זמנית ללא אדים.
הראשונים נחלקו כיצד ליישב את הסוגיות. למעשה, לדעת רוב הראשונים (רש”י, רמב”ם, רי”ף ועוד) ריחא לאו מילתא היא (כדעת רבא), אך לכתחילה יש לאסור את המאכל, וכך פוסק השולחן ערוך (ק”ח, א). אולם רבנו תם סובר שהסוגיה בעבודה זרה דיברה על מקרה ספציפי, ובאופן עקרוני ריחא מילתא היא אפילו בדיעבד. כך פוסק הרמ”א (שם, בדעה השניה), וכתב שניתן להקל רק בהפסד מרובה.
לפי זה, כאשר אופים ביחד כמה מאפים, חלקם פרווה וחלקם חלביים או בשריים, לדעת הרמ”א אין לאכול את המאפה הפרווה עם המין הנגדי, ולדעת השו”ע לכאורה ניתן לאוכלו עם המין הנגדי.
אולם למעשה יש לאסור לאוכלו עם המין הנגדי גם לדעת השו”ע. הרמ”א כותב (שם, ובסי’ צ”ז), שגם לדעת השו”ע, אם יש אפשרות לאכול את המאכל הפרווה עם המין שאיתו הוא נאפה (או שיכול לאוכלו לבדו – פרי חדש ס”ק ו), יש לאסור לאכול אותו עם המין הנגדי גם בדיעבד, כיוון שדבר זה נחשב כלכתחילה!
כל האמור הוא רק ביחס לאכילה עם המין הנגדי. ביחס להמתנה ניתן להקל במאכלים יבשים, כיוון שיש כאן רק ‘ריחא’, ששווה מבחינה הלכתית לטעם הבלוע בכלי, שאחריו אין צריך להמתין (עיין או”ה, ל”ט, ל; וכן כתב בחכמת אדם ס”ח, א, שאף התיר לאכול את המאפה הפרווה עם דגים).
בנוסף, אם אחד התבשילים (אפילו אינו יבש) – הפרווה או הבשרי – היה מכוסה, מותר לאכול את המאכל הפרווה עם המין השני (כי באופן זה אין לא ריחא ולא זיעה – עיין פרי מגדים, שפ”ד ק”ח ס”ק א).
סיכום
כאשר אופים בתנור מאכל פרווה ומאכל בשרי או חלבי בו זמנית, יש לחלק בין שני מקרים:
אם אחד התבשילים לח – יש בעיה של אדים, ולכן התבשיל הפרווה נחשב כבשרי (או חלבי) ואין לאוכלו עם המין הנגדי, ואף יש להחמיר ולהמתין אחריו כדין מאכל בשרי (ובמקום צורך יש מקום להקל לאחר המתנה של שעה). לכן, אם אפו בו זמנית לחם עם בשר ברוטב וכדומה – אין לאכול את הלחם עם מאכל חלבי, וגם צריך להמתין אחריו (לכתחילה שש שעות, ובמקום צורך שעה).
אם שני התבשילים יבשים – במקרה כזה אין בעיה של אדים, אולם יש בעיה של ריח (בדברים שנאפים בו זמנית). במקרה זה, אין לאכול את הלחם ביחד עם המין הנגדי (כי ניתן לאוכלו עם המין שאיתו נאפה או לבדו. ויש מקום להקל בהפסד מרובה), אולם אין צורך להמתין וניתן לאכול מיד אחריו מהמין הנגדי (וכן מותר לאוכלו מיד אחרי המין הנגדי, כי בדין ריחא אין דין המתנה).
לכן, אם אפו לחם או חלות בתנור יחד עם מאפה חלבי יבש (כגון בורקס) או בשרי יבש (כגון שניצל), אסור לאוכלו עם המין הנגדי, אבל לא צריך להמתין לפניו או אחריו.
אם אחד התבשילים היה מכוסה (הפרווה או הבשרי), ניתן לאכול את המאכל הפרווה עם המין הנגדי (כי אין כאן לא זיעה ולא ריחא).