פורים שחל במוצאי שבת

ההכנות לקריאת המגילה

כאשר פורים חל במוצאי שבת (ותענית אסתר מוקדמת ליום חמישי), יש לשים לב שאת ההכנות לקריאת המגילה ולפורים (לבישת התחפושות וכו’) מותר לעשות רק במוצאי שבת, לאחר שאמרו “ברוך המבדיל בין קודש לחול”.

כדי שהציבור יספיק להתכונן בביתו ולהגיע בזמן לקריאת המגילה מבלי להכין מקודש לחול, יש לאחר את תפילת ערבית. ברוב בתי הכנסת קובעים את זמן תפילת ערבית בערך חצי שעה לאחר צאת השבת.

הבדלה וקריאת מגילה

הראשונים נחלקו האם כאשר פורים חל במוצאי שבת יש לקרוא תחילה את המגילה או להקדים את ההבדלה לקריאת המגילה. הכלבו (מה) כותב שמבדילים רק אחרי קריאת המגילה, כיוון שבכך אנו מראים שקשה עלינו להיפרד מן השבת (כך הסבירו הלבוש והגר”א תרצג, א; על פי פסחים קה:).

אולם בעל האשכול (הובא בשו”ת תמים דעים, קעד) סובר שיש להבדיל תחילה, משני טעמים:

• אין לעשות שום דבר לפני ההבדלה, ובכלל זה גם דבר מצווה.
• כיוון שבשעת קריאת המגילה נהנים מן האור, יש להבדיל ולברך על הנר תחילה. לפי טעם זה, לכאורה די בכך שיקדימו את ברכת בורא מאורי האש, ואין צורך להקדים את ההבדלה כולה.

להלכה, רוב הספרדים מברכים על הנר לפני קריאת המגילה, ומשלימים את ההבדלה אחרי הקריאה (חזון עובדיה, פורים, עמ’ סז; הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי למועדים ולימים, עמ’ 502), ויש שאומרים את כל ההבדלה לפני הקריאה.

אולם האשכנזים (וחלק מן הספרדים) קוראים תחילה את המגילה ורק אחר כך (לפני “עלינו לשבח”) מבדילים (רמ”א תרצג, א). בבתי כנסת שלא רגילים להבדיל בהם בכל מוצאי שבת, אין חובה להבדיל גם במוצאי שבת זו, ויכולים לסמוך על כך שאנשים יבדילו בביתם. עם זאת, מכיוון שכל הקהל – גברים, נשים וילדים, נוכח בבית הכנסת, יש עדיפות להבדיל עבור כולם בבית הכנסת, ובכך למנוע טעויות של שכחת ההבדלה, מחמת שמחת הפורים.

בכל מקרה, מי שרוצה להבדיל בביתו לפני ערבית וקריאת המגילה – רשאי, שהרי ממילא כבר הוציאו את השבת באמירת “ברוך המבדיל בין קודש לחול”. בפרט ראוי לעשות כך כאשר האשה נשארת בבית עם הילדים הקטנים (ויש חשש שישכחו לעשות עבורם הבדלה). גם מי שמבדיל לפני תפילת ערבית צריך לומר בתפילה “אתה חוננתנו” (משנה ברורה רצד, ס”ק א), אך למרות שהבדיל אסור לו לאכול עד אחרי קריאת המגילה.

אמירת “ויהי נעם”

כאשר פורים חל במוצאי שבת, כתב שבולי הלקט (קצט) שיש מחלוקת האם אומרים “ויהי נעם”: לדעת רב עמרם גאון אין אומרים “ויהי נעם”, ואילו לדעת רש”י אומרים “ויהי נעם” כבכל מוצאי שבת. שבולי הלקט כותב שהמנהג הוא כדעת רש”י, וכך פוסק השולחן ערוך (תרצג, א).

אמירת על הנסים בסעודה שלישית

כשחל ראש חודש במוצאי שבת, והאדם האריך בסעודה שלישית אחרי השקיעה, יש כמה שיטות בפוסקים כיצד ינהג לגבי אמירת רצה ויעלה ויבוא (ראו משנה ברורה קפח, ס”ק לג). אולם ביחס לפורים כתב המשנה ברורה (שם; ועיינו גם תרצה, ס”ק טו) שיש לומר רצה בלבד ולא על הנסים, כי הזכרת המאורע בחנוכה ובפורים היא רק רשות. למעשה טוב לסיים את אכילת הלחם לפני השקיעה (ולכל המאוחר לפני צאת הכוכבים), ואז בוודאי אין לומר על הנסים בברכת המזון (גם אם הברכה נאמרת בלילה).

מדיני המגילה בשבת

האם המגילה היא מוקצה? הגמרא (מגילה ד:) אומרת שכאשר פורים חל בשבת (“פורים משולש”) לא קוראים את המגילה בשבת, מחשש לטלטולה ארבע אמות ברשות הרבים. הפרי חדש (תרפח, ו) כותב, שכיוון שאין לקרוא במגילה בשבת, הרי שאסור לטלטלה בשבת. אולם מפסיקת הרמ”א (תקפח, ה) עולה שאין לאסור את טלטול המגילה, וכך פוסקים המשנה ברורה (תרפח, ס”ק יח) ורוב האחרונים.

האם מותר להתכונן לקריאת המגילה בשבת? הגרש”ז אויערבך (שמירת שבת כהלכתה (מהדורת תש”ע) כח, הערה קעח) פוסק שמותר להתכונן לקריאת המגילה בשבת. הטעם לכך הוא שזהו לימוד של דבר שבקדושה, שיש לו ערך מצד עצמו, ואינו רק הכנה.

האם ניתן להביא את המגילה לבית הכנסת בשבת לצורך הקריאה במוצאי שבת (כשיש עירוב)? החיי אדם (קנה, י) אוסר לטלטל את המגילה בשבת לצורך קריאתה במוצאי שבת, מפני שיש בכך משום הכנה מקודש לחול. עם זאת, אם לומדים קצת במגילה בבית הכנסת בשבת עצמה, מותר להביאה לבית הכנסת במהלך השבת, משום שאז הבאת המגילה היא גם לצורך השבת (שערי תשובה תרצג, ס”ק ב; שמירת שבת כהלכתה שם, פג).

מגיעים אנו לפורים מתוך קדושת השבת. קדושת השבת מאפשרת לנו לחוש יותר את גודל הנס, ולחבר קדושה להודאה ולשמחה!