קיצור הלכות תשעה באב שחל בשבת

השנה חל תשעה באב בשבת. כיוון שאין צמים בשבת, הצום נדחה ליום ראשון (ומתחיל מיד במוצאי שבת). מהם ההלכות המיוחדות בשנה זו?

לימוד תורה בשבת אחר חצות

כאשר תשעה באב חל בשבת, לדעת הלקט יושר (ח”א, עמ’ קי) אסור ללמוד תורה כל השבת (למעט לימוד בדברים הרעים), ולדעת המהרי”ל (סימן מ”ד) אסור ללמוד לאחר חצות היום. כיצד ייתכן שאסור ללמוד בשבת, הרי זו אבלות בשבת? ייתכן שכיוון שבכל שבת מותר ללמוד בדברים הרעים, לא ניכרת בכך אבלות. והחתם סופר (שו”ת חתם סופר, או”ח, סימן קנ”ו) מבאר, שהחשש איננו בגלל השבת, אלא כדי שלא יהרהר בתשעה באב עצמו בדברי תורה המשמחים שלמד בשבת.

למעשה, אמנם הרמ”א (תקנ”ג, ב) פוסק כדעת המהרי”ל, אולם אחרונים רבים התירו ללמוד גם אחר חצות (שו”ת מהר”ם מלובלין, סימן צ”ט; ט”ז ס”ק ב; משנה ברורה ס”ק י). לכן מעיקר הדין מותר ללמוד תורה בשבת גם לאחר חצות.

כיצד עושים סעודה מפסקת?

הברייתא (תענית כט:) אומרת שכאשר ערב תשעה באב חל בשבת, מותר לאכול בשבת זו ככל שרוצים, “אפילו כסעודת שלמה בשעתו” (בניגוד לשנה רגילה, שבה מותר לאכול בסעודה המפסקת רק תבשיל אחד). הראשונים נחלקו אם ישנו רק היתר לאכול כסעודת שלמה בשעתו (אך אולי עדיף להחמיר), או שמא צריך לאכול סעודה יפה וגדולה לכבוד השבת, כמו בכל שבת.

להלכה פוסק המשנה ברורה (תקנ”ב, ס”ק כג) שאוכלים בשבת כרגיל ואסור למנוע עצמו מבשר ויין, כי הדבר נראה כאבלות. מותר לאכול עם המשפחה כולה ואף לעשות זימון (בניגוד לסעודה מפסקת רגילה). גם מי שלא רגיל לאכול בשר בסעודה שלישית בשבת רגילה או לשיר זמירות שבת – רשאי לעשות זאת כיוון שהדבר מוסיף לכבוד השבת (שו”ת אגרות משה, או”ח, ח”ד, סימן קי”ב אות א). ומכל מקום אין להרבות בשמחה מיוחדת, אלא כמו בשבת רגילה.

מתי מסיימים את הסעודה?

צריך להפסיק לאכול מעט לפני השקיעה (עירובין מא.; רמ”א תקנ”ב, י), וכן צריך לסיים לברך ברכת המזון לפני השקיעה. לפני ברכת המזון יש לשטוף את הפה היטב משאריות האוכל.

מהשקיעה ואילך אסור לאכול ולשתות, וכמו כן אסור להתרחץ (חיי אדם קל”ו, א). אך מי שהולך לשירותים בבין השמשות ייטול ידיו כרגיל ולא רק עד פרקי האצבעות (על פי המנחת חינוך, שי”ג, ס”ק יא). עד צאת השבת מותר להמשיך לשבת על כיסא רגיל ואף לומר “שלום”, כיוון שישיבה על הקרקע והימנעות מאמירת “שלום” הן אבלות בפרהסיה, שאינה נוהגת בשבת (שדי חמד, ח”ח, פאת השדה, בין המצרים, אות ח”י).

ניתן להמשיך לדבר בדברי חכמה ומוסר אחרי השקיעה (אך לא בדברי תורה רגילים), וניתן לשיר שירי נשמה של סעודה שלישית, שאין בהם שמחה אלא רק הרהורי תשובה.

חליצת נעליים והחלפת הבגדים

נוהגים לאחר במוצאי שבת זו את תפילת ערבית כרבע שעה או חצי שעה (תלוי במרחק המתפללים מבית הכנסת) אחרי צאת השבת. בהגיע זמן צאת השבת אומרים בבית “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, חולצים נעליים ומחליפים בגדים לבגדי יום חול (יש ללבוש את הבגדים שנלבשו בשבוע שעבר, משום שאסור ללבוש בתשעת הימים בגדים מכובסים, ובפרט לא בתשעה באב עצמו), ואחר כך הולכים לבית הכנסת (שו”ת יחוה דעת, ח”ה, סימן ל”ח; שמירת שבת כהלכתה [תש”ע], כ”ח, פה; ס”ב, מ).

בתפילת ערבית מוסיפים “אתה חוננתנו” ולא אומרים “ויהי נועם” (שולחן ערוך תקנ”ט, ב), משום שמזמור זה נאמר על הקמת המשכן, ולא שייך לאומרו בליל חורבן המקדש (משנה ברורה ס”ק ז). בקינות מוסיפים קינה מיוחדת למוצאי שבת (למנהג האשכנזים – “אֵיךְ מִפִּי בֵּן וּבַת”, ולמנהג הספרדים – “אוֹי כִּי קִינָה רַבָּת”).

מתי עושים הבדלה?

מרגע שיצאה השבת נכנס צום תשעה באב, ולכן אי אפשר להבדיל על היין במוצאי שבת זו. יש כמה דעות בגאונים ובראשונים כיצד מבדילים:

1. יש אומרים שמבדילים במוצאי שבת ונותנים לקטן לשתות (ספר המנהיג, תשעה באב, עמ’ רצב).
2. יש אומרים שמבדילים ביום ראשון, מוצאי תשעה באב (תוספות פסחים קז. ועוד ראשונים רבים).
3. יש אומרים שבמוצאי שבת זו לא מבדילים כלל, שכיוון שנדחתה מצוות הבדלה ממוצאי שבת הרי שנדחתה לגמרי (רמב”ן, תורת האדם).

למעשה לא מבדילים במוצאי שבת אלא במוצאי יום ראשון (שולחן ערוך תקנ”ו, א), אך במוצאי שבת אומרים בתפילת ערבית “אתה חוננתנו”. מי ששכח לומר “אתה חוננתנו” – אינו חוזר, אך עליו לומר “ברוך המבדיל בין קודש לחול” כדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה. נשים שלא מתפללות ערבית צריכות לזכור לומר “ברוך המבדיל” ורק לאחר מכן מותר להן לעשות מלאכה.

• ברכת “בורא מאורי האש”: אף שלא מבדילים במוצאי שבת (אלא רק במוצאי תשעה באב), יש לברך “בורא מאורי האש” במוצאי שבת, כיוון שמשתמשים באור הנר (שו”ע שם). לכן, לפני קריאת מגילת איכה מברכים על האש “בורא מאורי האש”. מי ששכח לברך לפני הקריאה יכול לברך כל הלילה, אבל לאחר שהגיע בוקר יום ראשון אינו יכול לברך עוד.
• ברכת הנר לנשים: טוב שהבעל יברך “בורא מאורי האש” במוצאי שבת זו בביתו לפני שהוא הולך לבית הכנסת (לאחר זמן צאת השבת), ויוציא בכך את אשתו ידי חובה. אך אם הבעל לא הוציא את אשתו ידי חובה – עליה לברך בעצמה (הגרש”ז אויערבך, שמירת שבת כהלכתה, ס”ב, הערה צח; חזון עובדיה, ארבע תעניות, עמ’ שמג).
• בשמים: לא מברכים על הבשמים במוצאי שבת זו (שו”ע שם).

חולה

חולה הצריך לאכול יבדיל לעצמו (משנה ברורה תקנ”ט, ס”ק לז), אך לא יבדיל מיד במוצ”ש אלא רק לפני שרוצה לאכול. אם אינו יכול לשתות, יתן לקטן לשתות. אם אינו יכול להבדיל, פסק בשו”ת ציץ אליעזר (חי”ד, סימן מ”ד) שיכול הבריא להבדיל עבורו, והחולה או הקטן ישתו את הכוס (ואמנם יש מקום לדון בכך, אך למעשה כשיש צורך ניתן להקל).

כשחולה עושה הבדלה בתשעה באב, עדיף לעשות את ההבדלה על חמר מדינה (מיץ טבעי, קפה וכדו’), אך ניתן לעשות גם על מיץ ענבים. ויש רבים שעושים הבדלה לכתחילה על יין (ויכול הגדול לשתות בעצמו – לוח א”י; ויש הנותנים לקטן מעל גיל שש).

קטנים האוכלים בתשעה באב, נהגו לאכול ללא הבדלה (שו”ת משנה הלכות, ח”ז סימן ל”ט).

הבדלה במוצאי תשעה באב

בהבדלה במוצאי יום ראשון לא מברכים על הבשמים ועל הנר (גם אם שכחו לברך על הנר במוצאי שבת). כמו כן לא אומרים את הפסוקים שלפני הברכות (“הנה א-ל ישועתי אבטח” וכו’). את ההבדלה עושים כרגיל על יין וגם גדול יכול לשתות את היין (ואולי יש יתרון להבדלה על מיץ ענבים במקרה זה).

אישה שבעלה מתעכב בתפילה וקשה לה להמתין לו – תעשה הבדלה בעצמה לפני שתאכל (יש לשים לב שהצום מסתיים כמה דקות אחרי השעה שבה מתחילים ערבית. לכן גם אחרי שהבעל הולך להתפלל ערבית בדרך כלל עדיין אסור לאכול). לחילופין, האישה יכולה לשתות מים ללא הבדלה, ולהמתין שבעלה יחזור מבית הכנסת ויבדיל.

איסורי עשירי באב

איסורי תשעת הימים (כיבוס, נגינה, תספורת וכו’) מותרים מיד צאת הצום, פרט לאכילת בשר ושתיית יין, שאסורים באותו ערב מפני אבלות של יום, אבל מותרים מיד בבוקר יום המחרת (יום שני). למרות זאת, ניתן לעשות הבדלה על יין כרגיל (משנה ברורה תקנ”ח ס”ק ג-ד, ושעה”צ שם).

***

ננסה לחבר את קדושת השבת לתשעה באב, ולהיכנס לאבלות של תשעה באב מלאים בקדושה ובעוצמה. בע”ה, מתוך שנתאבל על חורבנה של ירושלים, נזכה לראות במהרה בבניינה, וכל האתגרים שעומדים לפתחו של עם ישראל יובילו בע”ה לששון ולשמחה.