האם מותר להדליק נרות במלון אם יש חשש שיזיק?

נזק כתוצאה מנרות חנוכה

כידוע, דיני חנוכה לא נמצאים במשנה (עיין על כך בספרי, חנוכה – הלכה ממקורה, עמ’ 359). למרות זאת, חנוכה הוזכרה שבע פעמים במשניות (ועוד פעם אחת הוזכרו החשמונאים במסכת מידות א’, ה). אחת ההופעות של חנוכה במשנה היא בנושא שלנו, במסכת בבא קמא (פ”ו מ”ו):

גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה – בעל הגמל חייב. הניח חנוני נרו מבחוץ – החנוני חייב. רבי יהודה אומר בנר חנוכה – פטור.

כלומר, אם גמל נושא פשתן נכנס לחנות וכתוצאה מכך הדליק הנר את הפשתן ואת החנות, הרי שבעל הגמל חייב. אך אם הנר היה מחוץ לחנות – החנווני חייב, שהרי הוא לא היה אמור להניח נר מחוץ לחנות. רבי יהודה אומר, שאם היה זה נר חנוכה, החנווני פטור.

מדוע לפי רבי יהודה החנווני שהדליק נר חנוכה פטור? ניתן להבין זאת בשתי צורות:

1. כיוון שעשה לצורך מצווה, לא חייבו אותו. כך נראה בפשטות מלשון הגמרא (ב”ק ל.): “בנר חנוכה פטור – מפני שהוא רשות מצווה”. לפי זה, על אף שהוא מזיק יש היתר לקיים מצוות, ולכן הוא פטור במקרה זה.
2. ייתכן שאדם זה כלל לא מוגדר מזיק כיוון שיש מעין הסכמה חברתית שבחנוכה מדליקים נרות בפתח החנות.

לפי הבנה א’, ייתכן שגם בנזק שנגרם כתוצאה מקיום מצוות אחרות – המזיק יהיה פטור. אך לפי הבנה ב’, ייתכן שדווקא בחנוכה, שזו מצווה מיוחדת שכולם עסוקים בה כעת, ניתן לומר שיש הסכמה חברתית להדלקת הנר, אך לא נוכל לומר זאת ברוב המצוות האחרות.

לאן אתה רץ?

דוגמה לכך מצאנו לגבי אדם שרץ בערב שבת והזיק (בבא קמא לב.): סתם אדם שרץ ברשות הרבים ונתקל באדם אחר והזיק לו – חייב, אולם אם מדובר בערב שבת בין השמשות הרי שהרץ פטור כיוון שרץ ברשות, כלומר “שרץ ברשות למהר לטרוח ולהכין לכבוד שבת” (רא”ש ב”ק פ”ג סימן י”א). זוהי לכאורה דוגמה נוספת לאדם שמזיק תוך כדי קיום מצווה, ואולי ניתן ללמוד מכאן כהבנה א’.

אולם המרדכי (ב”ק, רמז ל”ט) כותב שדווקא במקרה זה פטור, כיוון שאין לו זמן ועוד מעט נכנסת השבת, אולם במצוות אחרות אין פטור למזיק. גם הרשב”א (ב”ק סב:) סבור שאין פטור גורף למי שמזיק כדי לקיים מצווה, אלא דווקא בנר חנוכה, כי מצווה להניחו על פתח ביתו משום פרסומי ניסא.

שיטת חכמים

להלכה נפסק כדעת חכמים החולקים על רבי יהודה וסוברים שאדם שהציב נר חנוכה מחוץ לביתו והזיק – חייב לשלם. מדוע לדעתם הוא חייב?

כפי שראינו, רבי יהודה סובר שהמדליק נר בפתח החנות פטור מאחת משתי סיבות: א. ייתכן שהוא מזיק אך הוא פטור משום שזו הדלקה לצורך מצווה. ב. ייתכן שכלל אין זה נזק מפני שיש מוסכמה חברתית שניתן להדליק כך.

ייתכן שחכמים חולקים על הבנה א’ וסוברים שגם אדם שהזיק כדי לקיים מצווה חייב. וייתכן שחכמים חולקים על הבנה ב’ וסוברים שאין מוסכמה חברתית המאפשרת להדליק ברשות הרבים, שהרי אדם יכול להדליק בתוך ביתו או על ידי שליח וכדומה, ולכן הוא חייב.

לשתי ההבנות האלו תיתכן השלכה משמעותית: לפי הבנה א’ מסתבר שאמנם חכמים מחייבים את מי שהזיק תוך כדי קיום מצווה, אך מלכתחילה מותר להדליק נרות באופן שיש בו חשש שיזיק. וכך עולה מלשון התוספתא (ב”ק פ”ו הכ”ח) בדעת חכמים:

אף על פי שיש להם רשות, ובא אחר והוזק בהן, הרי זה חייב.

אך לפי הבנה ב’ מסתבר שכיוון שאין היתר להדליק בחוץ, ממילא מלכתחילה אסור להניח את הנר במקום שיש חשש שהוא יזיק. וכך עולה מלשון הרמב”ם (נזקי ממון פי”ד הי”ג) שמסביר שכותב ש”היה לו לישב ולשמור”, ומשמע שהדלקת הנר שם ללא שמירה – אסורה. לפי זה ייתכן שאדם שהדליק נר באופן שיש בו חשש נזק כלל לא יוצא ידי חובת המצווה, מדין “מצווה הבאה בעבירה” (עיינו שו”ת באהלה של תורה, ח”ב, סימן צ”ו אות ח). ובמקרה של הדלקה בבית מלון מסתבר שגם אם האדם ישמור על הנרות לא תהיה בכך תועלת, מכיוון שבעל המלון מקפיד על כך ומכיוון שיש כאן סכנה אמתית כאשר מדובר על ציבור (ולא על אדם פרטי בביתו).

הלכה למעשה

למעשה אין להדליק נרות חנוכה בחדר במלון כאשר בית המלון אוסר על כך, וייתכן שלא יוצא ידי חובה, מדין “מצווה הבאה בעבירה”. ואם הדליק והזיק את המלון, יצטרך לשלם על הנזק (עיין חגי יהודה וישראל, הרב יהודה זולדן, פרק ט”ז). כיצד אם יש לנהוג למעשה?

מי שיכול לצאת מחדרו ידליק בחדר האוכל או בלובי, מתוך הנחה שאם מקומות אלו הן חלק מהמלון, הרי שלמדליק ישנה שייכות גם למקומות אלו (למנהג הספרדים, אם יש אנשים נוספים שמדליקים – ידליק הוא ראשון, או שיצא ידי חובה בהדלקתם, וישתתף בפרוטה. ואם הנרות של המלון איננו צריך להשתתף בפרוטה).

מי שלא יכול לצאת מחדרו, כגון שהוא בבידוד וכדומה, אם אשתו או הוריו מדליקים בביתו, יבקש מהם להיות שליחים עבורו (ואם הוא אשכנזי, ראוי שידליקו חנוכיה נוספת עבורו ללא ברכה). כאשר אף אחד מהפתרונות הללו לא מתקיים, יש מקום להדליק בחדר נר חשמלי (העשוי מנורת להט). ואם אין לו נרות כאלו כמספר הימים, יכול להדליק אפילו נר אחד ולברך עליו (להרחבה בפרטי הדינים בכל האפשרויות הללו עיינו בספרי חנוכה – הלכה ממקורה, עמ’ 176 והלאה).

מהותו של נר חנוכה להאיר את אור ה’. לחוש באור ה’ שסייע בעדנו בניצחון המכבים, המלווה אותנו בכל עת ומנתב את דרכנו במעשי חסד, בשליחות, בהפצת אור לעולם. כאשר אור זה מגיע מתוך פגיעה באחרים, הרי שפרט לכך שיש כאן כאמור בעיה הלכתית, אזי יש כאן פגיעה במהות הנר. נר שאמור להאיר ולתקן לא יכול לבוא מתוך קלקול ומתוך פגיעה באחרים. בע”ה שנזכה להאיר אור גדול ולחוש את השליחות האדירה שנתן לנו ה’, להאיר את אור התורה בעמנו ובעולמנו!