האם צריך לברך ברכת האילנות דווקא בפעם הראשונה שרואים אילנות פורחים? כדי לענות על השאלה אפשר להקביל את ברכת האילנות לברכת שהחיינו, ששתיהן נתקנו על שמחת הלב, ולנסות ללמוד את דין ברכת האילנות מדין ברכת שהחיינו.
ברכת שהחיינו וברכת האילנות
ביחס לברכת שהחיינו נחלקו הפוסקים מה יעשה מי שלא בירך בפעם הראשונה שהזדמנה הברכה לידו. לדעת המהרי”ל (שו”ת מהרי”ל, סי’ קמ”ג), מי שלא בירך בפעם הראשונה שהזדמנה לו ברכת שהחיינו על חפץ או פרי – יברך בפעם השנייה, וכך פוסק הרמ”א (רכ”ה, ג). אולם לדעת הסמ”ק (הובא באגור, שי”ח) ורבנו מנוח (ספר המנוחה על הרמב”ם, ברכות פ”י ה”ב) אין לברך בפעם השנייה, וכך פוסקים המגן אברהם (שם, ס”ק ט) והמשנה ברורה (ס”ק יג).
לאור זאת, מה הדין בברכת האילנות? המהרי”ל (שם) כותב, שיש לדמות את ברכת שהחיינו לברכת האילנות, ובשתיהן ברור שאם לא בירך בפעם הראשונה יברך בפעם השנייה:
אם שכח לברך באכילת פרי חדש שהחיינו… נראה לי לדמותו למאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילנא כו’, דאי לא בירך בזימנא קמא מברך בתר הכי כל זמן שלא גדלו הפירות. וטעמא משום כך, דאותה שמחה עדיין קיימא, הכא נמי (=בברכת שהחיינו) לא שנא.
כלומר, שתי הברכות הן על שמחת הלב, ולכן את שתיהן אפשר לברך כל זמן שהשמחה נמשכת, אף אם לא בירך בפעם הראשונה.
מחצית השקל (רכ”ו) מסכים להשוואתו של המהרי”ל בין שתי הברכות. לאור זאת הוא כותב שהחולקים על המהרי”ל בעניין ברכת שהחיינו חולקים עליו גם לעניין ברכת האילנות, וסוברים שמי שלא בירך בראייה הראשונה לא יברך בראייה השנייה (וכך כותב הקיצור שולחן ערוך (ס’, א)).
אולם מסתבר שצריך להבדיל בין שתי הברכות. ברכת שהחיינו אכן נתקנה על שמחת הלב, ובהחלט ייתכן שלאחר הפעם הראשונה השמחה מתמעטת, ולכן מי שלא בירך שהחיינו בפעם הראשונה אינו מברך בפעם השנייה. אולם ברכת האילנות אינה על שמחת הלב אלא על התחדשות הבריאה. לכן, גם מי שלא בירך בפעם הראשונה יברך בפעם השנייה, כיוון שהתחדשות הבריאה עדיין קיימת ועדיין יש להודות לקב”ה עליה. ועוד ייתכן, שמכיוון שזמן הברכה מוגבל לעונת הפריחה, שמחת הלב לא מתקהה בזמן זה, ולכן גם אחרי הראייה הראשונה יש לברך (פרי מגדים רכ”ו, מש”ז ס”ק א).
הלכה למעשה
למעשה, לכתחילה יש להשתדל שלא לדחות את הברכה. ראשית, כפי שראינו, יש הסוברים שאין לברך בראייה שנייה. שנית, זריזין מקדימים למצוות (פסחים ד ע”א) ולכן ראוי לקיים מצווה זו בהקדם. לפיכך, מצווה מן המובחר לברך את ברכת האילנות בראש חודש ניסן (חזון עובדיה, פסח, ברכת האילנות, ו; מעשה חמד ו’, א).
עם זאת, מי שלא בירך בפעם הראשונה שראה אילנות מלבלבים יברך בפעם השנייה או השלישית, וכך פסקו הב”ח (רכ”ו, ב), הפרישה (שם, ס”ק א), המשנה ברורה (ס”ק ה, ושער הציון ס”ק ג), כף החיים (ס”ק י) והרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה שם).
אמירת הברכה בציבור
על אף שיש לברך את הברכה כמה שיותר מוקדם, יש קהילות שנוהגות להמתין ולברך יחד, ברוב עם. האם עדיף לברך ביחידות בתחילת ניסן, או שמא עדיף לחכות לברכה עם הציבור בהמשך החודש?
לפני שנענה על השאלה הזאת יש להבין מהי מעלת אמירת הברכה בציבור. כמה מן האחרונים כותבים שיש עדיפות לומר את ברכת האילנות ברוב עם, מכמה טעמים. טעם אחד הוא “בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ” (משלי י”ד, כח) – כבודו של הקב”ה הוא שרבים מישראל מקיימים מצווה זו יחד. נוסף על כך, על פי הקבלה יש עניין מיוחד לברך ברכת האילנות בעשרה (מועד לכל חי א’, ו). פרט לכך, לצערנו רבים אינם מקפידים על ברכה זו, וארגון ברכה בציבור יזכיר לכולם לומר את הברכה (עיינו נפש דוד (מהדורת הרמ”צ נריה), עמ’ נב).
בפשטות, כדי שתתקיים מעלת “ברוב עם הדרת מלך” עדיף שאדם אחד יברך בקול רם והשאר יענו אמן (עיינו שולחן ערוך רצ”ח, יד, ומשנה ברורה ס”ק לו; ביאור הגר”א ח’, ה ד”ה אם שנים). אך מכיוון שלא כולם בקיאים להוציא אחרים ידי חובה (או להתכוון לצאת ידי חובה בברכת שליח הציבור), טוב יותר שאחד יברך את הברכה בקול והשאר יאמרו אִתו את הברכה בלחש (חזון עובדיה, פסח, ברכת האילנות, ב).
ראינו אם כן שיש מעלה לברך את הברכה בציבור. לאור זאת, האם עדיף לברך ביחידות בתחילת ניסן, או שמא עדיף לחכות לברכה עם הציבור בהמשך החודש?
מפשטות הגמרא במסכת ראש השנה (לב ע”ב) עולה שדין ‘זריזין מקדימין’ עדיף על “ברוב עם הדרת מלך” (עיינו שו”ת תרומת הדשן, סימן ל”ה, ואכמ”ל). נוסף על כך, כיוון שאמירת הברכה בציבור היא הידור, ויש חשש שמא האדם ישכח לברך בהמשך החודש ויפסיד את הברכה (או שמא יפול הפרח), הרי שבפשטות הדין הוא שעדיף לברך ביחידות ולא לחכות לציבור (כך יוצא גם לפי הסוברים שיש לברך דווקא בראייה הראשונה).
למרות זאת, למעשה יש מקום גם לדחות את הברכה כדי לברך אותה בציבור. אם יש אילנות פורחים רבים (ואין חשש שבהמשך החודש לא ימצא אילנות פורחים), וברכת האילנות עתידה להיאמר בציבור, ברוב עם, והאדם יודע שלא ישכח לברך כיוון שהקהילה מברכת יחדיו – נראה שיש מקום לחכות ולברך יחד כדי להרבות שבחו של מקום בהתחדשות הבריאה. אולם, אם חושש שישכח לברך (או שלא יברך מסיבות אחרות, כפי שכתבנו) – יברך ביחידות ברגע שרואה אילנות פורחים.
סיכום
ניתן לברך גם לאחר ראייה ראשונה, ובפרט אם רוצה לחכות לברכה בציבור. אולם אם אין סיבה מיוחדת עדיף לברך מיד בראייה ראשונה, כדי לצאת ידי חובת החוששים שאפשר לברך רק בראייה ראשונה, ומשום שזריזין מקדימים למצוות, וכן מחשש שמא ישכח לברך או שלא ימצא אחר כך אילנות פורחים.
