קבלת שבת מוקדמת

בימות הקיץ יש הנוהגים לקבל את השבת ולהתפלל ערבית מבעוד יום, כדי שילדיהם יהיו ערים בזמן הקידוש והסעודה ולא יצטרכו ללכת לישון בשעה מאוחרת. באופן עקרוני ניתן להקדים ולקבל שבת מפלג המנחה ואילך (שולחן ערוך רס”ג, ד). אולם עדיין יש לברר כיצד יש לנהוג במקרה זה לעניין ההלכות השונות: מתי בדיוק ניתן להתפלל מנחה וערבית? מתי יש לעשות קידוש ולאכול סעודת שבת?

זמן תפילות מנחה וערבית

במשנה בברכות (כו.) נחלקו תנאים עד מתי מותר להתפלל תפילת מנחה: לדעת חכמים – עד הערב, ואילו לדעת רבי יהודה – עד פלג המנחה. מהגמרא שם (כז.) עולה שלכל הדעות זמנה של תפילת ערבית מתחיל לאחר שמסתיים זמנה של תפילת מנחה, כך שלפי חכמים ניתן להתפלל ערבית מתחילת הלילה, ואילו לפי רבי יהודה – מפלג המנחה.

להלכה, הגמרא (שם) פוסקת שכל אחד רשאי לנהוג כרצונו: “דעבד כמר – עבד, ודעבד כמר – עבד”. אולם הראשונים נחלקו בביאור פסק הגמרא. לדעת תלמידי רבנו יונה (ברכות, יח: בדפי הרי”ף, ד”ה דעבד), הרא”ש (שם, פ”ד, סימן ג’) ואחרים, הכוונה היא שכל אחד יבחר שיטה אחת וינהג תמיד על פיה. לעומתם הבינו המרדכי (מועד קטן, סימן תתקכ”ג) ואחרים שאדם רשאי לבחור בכל יום מחדש אם לנהוג כרבי יהודה או כחכמים.

להלכה, השולחן ערוך (רל”ג, א) פוסק כדעה הראשונה, שיש לבחור דעה אחת ולנהוג תמיד על פיה, וממילא, מאחר שאנו נוהגים היום כדעת חכמים ומתפללים מנחה עד הלילה, עלינו לנהוג כדעתם גם לעניין תפילת ערבית ולהתפלל אותה לעולם רק לאחר חשכה, וכך נוהגים כיום בארץ ישראל (אם כי יש מהספרדים הנוהגים כרבי יהודה ומתפללים ערבית מפלג המנחה ואילך. וראו שערי תשובה, רל”ה, ס”ק ב בשם האר”י).

ערבית מוקדמת בליל שבת

לכאורה לפי זה גם בשבת איננו רשאים לנהוג כרבי יהודה ולהתפלל תפילת ערבית מפלג המנחה ואילך, אלא לאחר חשכה בלבד, וכך כותב הטור (סימן רצ”ג) בשם הרי”ץ גיאת. אולם השולחן ערוך (רס”ז, ב) פוסק שניתן להתפלל בליל שבת תפילת ערבית מוקדמת:

מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול, ומפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד.

מה נשתנה ליל שבת מכל הלילות? המגן אברהם (רס”ז, ס”ק א) מסביר, שאמנם בדרך כלל מי שנוהג כחכמים אינו רשאי לנהוג ביום מסוים כרבי יהודה, אולם בליל שבת ישנן כמה סיבות להקל יותר ולאפשר בכל זאת למי שחפץ בכך לנהוג כרבי יהודה:

1. המתפלל ערבית מוקדמת בליל שבת מקבל את השבת בתפילתו ומקיים בכך את המצווה להוסיף מן החול על הקודש, ומאחר שמצווה יש בדבר, יש לאפשר לו לנהוג כרבי יהודה (על פי בה”ג, הלכות ברכות, פ”ד; וראו גם שו”ע הרב רס”ז, ב).
2. בדרך כלל מתפללים ערבית דווקא בלילה, מפני שערבית נתקנה כנגד איברי הקרבנות שלא הספיקו להקריב אותם ביום אלא רק בלילה, אולם בערב שבת ודאי מקריבים את כל האיברים מבעוד יום, שהרי אין מקריבים קרבנות חול בשבת, ולכן, גם מי שבדרך כלל מתפלל ערבית לאחר חשכה, יש סברה להתיר לו בערב שבת להתפלל ערבית מבעוד יום (אף שחכמים עצמם, כאמור, אינם מחלקים בין שבת ליום חול).
3. ניתן לצרף את דעת המרדכי, שאדם יכול לבחור בכל יום מחדש אם לנהוג כרבי יהודה או כרבנן.

הלכה למעשה

מכל הטעמים הללו פסק המגן אברהם שניתן לנהוג בליל שבת כדעת רבי יהודה ולהתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך, אף שבדרך כלל אנו נוהגים כחכמים, וכך פוסק המשנה ברורה (רס”ז, ס”ק ג). מדבריו בכמה מקומות עולה שכך נהגו במקומו למעשה (ראו ביאור הלכה סוף סימן ס’), וכן נוהגים גם היום בקהילות רבות בחו”ל ובארץ (בקיץ).

עם זאת, יש לציין שיש פוסקים שהסתייגו מכך (בארץ) ולדעתם יש לעשות מאמץ שלא להתפלל ערבית מוקדם אפילו בליל שבת, אם לא בשעת הדחק (ראו מעשה רב, סימנים ס”ה, קט”ו, בשם הגר”א; ביאור הלכה רע”א, א ד”ה מיד; הר”י קנייבסקי, ארחות רבנו, ח”א, עמ’ קח; הרב אלישיב, קובץ תשובות, ח”א, סימן כ”ג).

למעשה, ניתן לקבל שבת מוקדם ולהתפלל ערבית לאחר פלג המנחה, שהרי כך הכריעו המגן אברהם והמשנה ברורה, וכך נהגו בקהילות אשכנז במשך מאות שנים (ואף יש בכך תוספת שבת יותר גדולה ומשמעותית). עם זאת, כיוון שאין לנהוג באותו יום עצמו גם כרבי יהודה וגם כחכמים ולהתפלל אחר פלג המנחה גם מנחה וגם ערבית, הרי שמי שמתפלל בערב שבת תפילת ערבית מוקדמת, יקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה (משנה ברורה שם; ילקוט יוסף רל”ה, הערה א; רס”ז, סוף הערה ט).

בשעת הדחק, מי שהתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, ואם ידחה את תפילת ערבית לזמנה (או לבין השמשות) הדבר יפגע בעונג השבת שלו או בשלום הבית וכדומה – רשאי להקל ולהתפלל ערבית מיד (שו”ת משנה הלכות, ח”ו, סימן נ”ו). כמו כן אם יש חשש שעיכוב התפילה יגרום לפיזור המניין – מותר להתפלל ערבית מיד (משנה ברורה, רל”ג, ס”ק יא, בן איש חי, ויקהל, ז; ילקוט יוסף שם).

קריאת שמע וספירת העומר

בתפילת ערבית אומרים קריאת שמע וברכותיה כרגיל, אף שאין מקיימים בכך מצוַות קריאת שמע, אך לא סופרים את ספירת העומר (כי טרם הגיע זמן הספירה של היום הבא). יש לזכור לשוב ולקרוא קריאת שמע (וכן לספור ספירת העומר) לאחר צאת הכוכבים (שולחן ערוך, רל”ה, א), וכדאי לעשות סימן שיזכיר זאת (כדאי גם שהרב או הגבאי יזכירו זאת למתפללים בסיום התפילה).

קידוש וסעודת שבת

האם ניתן לעשות קידוש ולאכול את סעודת השבת בזמן של “תוספת שבת”, מבעוד יום?

לגבי הקידוש, הגמרא בברכות (כז:) קובעת שניתן לעשות קידוש מבעוד יום:

דאמר רב נחמן אמר שמואל: מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס.

וכך פוסק השולחן ערוך (רס”ז, ב). אולם האחרונים כותבים שלכתחילה טוב יותר לקדש סמוך לחשכה (ביאור הלכה רע”א, א, ד”ה מיד; הגרש”ז אויערבך, שו”ת מנחת שלמה, ח”א, סימן ג’) או אחרי צאת הכוכבים (ערוך השולחן רל”ה, ח; בן איש חי בראשית, שנה שנייה, יג; הרב עובדיה יוסף, הובא בילקוט יוסף רס”ז, הערה ט).

האם ניתן גם לערוך את הסעודה מבעוד יום? האור זרוע (ח”ב, סימן י”ד) כותב שמאחר שהקידוש צריך להיות במקום סעודה, ממילא אם התירו לקדש מבעוד יום – ודאי שגם ניתן לערוך את הסעודה מבעוד יום, וכך עולה גם מדברי התוספות (פסחים צט:, ד”ה עד שתחשך) והרא”ש (שם, פ”י, סימן ב’). עם זאת, בספר חסידים (סימן רס”ט, מובא במגן אברהם, רס”ז, סוף ס”ק א) כתוב שיש לאכול לפחות כזית לחם לאחר חשכה, כדי לקיים את מצוַות הסעודה בשבת עצמה.

להלכה פוסק המשנה ברורה (רס”ז, ס”ק ה) שמן הדין ניתן לסיים את הסעודה מבעוד יום, אולם לכתחילה נכון לחוש לדעת המחמירים ולאכול כזית לחם בלילה.

למעשה, המנהג הרווח בקרב אלו שמקבלים שבת מוקדם הוא לעשות קידוש ולערוך סעודה מיד כשחוזרים הביתה, מבעוד יום, וכאמור כך עיקר הדין להלכה. ומכל מקום ראוי להקפיד לאכול כזית לחם לאחר צאת הכוכבים.

סיכום

ניתן לקבל שבת מוקדם ולהתפלל ערבית אחרי פלג המנחה. יש להקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה. בתפילת ערבית מוקדמת אומרים קריאת שמע כרגיל אך לא סופרים ספירת העומר, ויש לזכור לקרוא פעם נוספת קריאת שמע, וכן לספור ספירת העומר – אחרי צאת הכוכבים. המנהג הרווח הוא לקדש ולאכול מיד כשחוזרים הביתה, מבעוד יום, וטוב להקפיד לאכול כזית לחם לאחר צאת הכוכבים.