בין המלאכות שאסור לעשותן בשמיטה מדרבנן, המשנה (פ”ב מ”ד) מציינת את מלאכת ההשקיה. לאור זאת מסתבר שניתן יהיה להתיר השקיה דווקא במקום הפסד, כשאר מלאכות דרבנן. ואכן, במשנה במסכת מועד קטן (פ”א ה”א) נאמר: “משקין בית השלחין במועד ובשביעית”, ובגמרא (מועד קטן ב:-ג.) הוסבר שמכיוון שזו מלאכה דרבנן, היא הותרה דווקא במקום הפסד.
מפשט הסוגיה עולה שההיתר נאמר דווקא בבית השלחין, דהיינו שדה שמבוסס על השקיה וללא השקיה ייהרס לגמרי, ולא בשדה בעל, שבו ההשקיה נועדה רק להשביח. וכך פוסק הרמב”ם (פ”א ה”ח): “משקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזריעה שצמאה ביותר”.
אולם בהמשך הפרק במסכת שביעית (פ”ב מ”י) נאמר:
מרביצין בעפר לבן, דברי רבי שמעון. רבי אליעזר בן יעקב אוסר.
מפשט דברי רבי שמעון, המתיר “הרבצה” (דהיינו השקיה), עולה שהוא לא מחלק בין שדה בעל לשדה שלחין, ומתיר השקיה בכל מקרה. אולם הפוסקים נחלקו איזה סוג של השקיה התיר רבי שמעון בשביעית.
ר”ש והברטנורא (פ”ב מ”י) מסבירים שרבי שמעון מתיר גם השקיה גמורה בשדה בעל, ולדעתו השקיה שונה משאר מלאכות דרבנן והיא הותרה לחלוטין, ואפילו שלא במקום הפסד. החזון איש (ט”ז, ג) כותב שלפי הסבר זה אין הלכה כרבי שמעון.
אולם במקום אחר מציין החזון איש (ט”ז, יג) שדעת רבי שמעון מובאת במסכת מועד קטן (ו:) בשם חכמים (וכן בירושלמי שביעית, פ”ב ה”ז), ובנוסף, בירושלמי (פ”ב ה”ג) מתואר שאמוראים רבים היו נוהגים “להרביץ” שדותיהם, ומכאן שהלכה כמותו. לאור זאת אפשר להעלות בדעתו שני הסברים:
- הרמב”ם (פירוש המשניות שם, ובהלכות שמיטה פ”א ה”ח) מפרש ש”הרבצה” היא השקיה בין האילנות, ורבי שמעון התיר אותה רק לשם מניעת הפסד.
- דרך ביניים עולה מדברי החזון איש (שם, על פי רש”י, תוספות והמאירי במועד קטן ו:). לדעתו, הרבצה היא השקיה מעטה, “לזרוק עליהם רסיסי מים”, ודווקא השקיה כזו הותרה בשדה בעל. לפי דבריו עולה להלכה שבבית הבעל מותר להשקות מעט, ואילו בבית השלחין (כמו הגינות שלנו, שאינן מסתפקות במי גשמים) מותר להשקות אפילו הרבה.
כיצד יש להשקות בשמיטה?
כפי שראינו, מלאכות דרבנן הותרו כשמטרתן היא לשמור על הקיים. ממילא יש לעשות אותן באופן המינימלי הדרוש לשמירה על הצמחים. לפי עיקרון זה, כשמשקים גינת נוי יש להשקות השקיה מינימלית כדי שהדשא והפרחים לא יבלו, וכן עולה מדברי כמה פוסקים (עיינו שו”ת משנת יוסף, ח”א, סימן א’).
אולם הרב קרליץ (חוט שני, פ”א ה”י, עמ’ קכב–קכג) טוען שדברים אלו לא נאמרו ביחס להשקיה. לדעתו, בניגוד לשאר המלאכות, שחכמים התירו רק במקום הפסד, הרי שלגבי השקיה חכמים הגדירו ששדה של בית השלחין נחשב תמיד כמקום הפסד, ולכן לא גזרו בו על השקיה כלל ומותר להשקות אותו בצורה חופשית:
נראה בעיקר דינא דבית השלחין שמותר להשקות כדי צורכו בלי צמצום, ואפילו משקה בידו או על ידי צינור… דכיוון דחז”ל קבעו דבית השלחין הוא מצב של פסידא ועכשיו השדה צמאה למים, מותר להשקותה אף שבהמנעות השקאה זו לא יהיה פסידא כל כך… דאין צריך לדון על כל השקאה והשקאה.
אולם הרב קרליץ מסייג את דבריו וכותב שכאשר הגינה איננה זקוקה למים אין לה דין של בית השלחין, ואסור להשקותה. לכן למעשה יש להגדיל את מרווח הזמן שבין השקיה להשקיה בשנת השמיטה, ולהמתין עד שהגינה תהיה באמת זקוקה למים, אך מותר להאריך את זמן ההשקיה גם מעבר למינימום ההכרחי לשם קיום הצמחים (וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה, ס”ז, הערה סג).
עוד מוסיף הרב קרליץ, שאמנם ישנם פוסקים החולקים עליו וסוברים שיש צורך לצמצם גם בהשקיה עצמה, אולם גם הם יודו שכאשר משקים בממטרות (או בטפטפות) – אם פתחו את מערכת ההשקיה בהיתר בשעה שהגינה הייתה זקוקה למים, ניתן להשאיר את הברז פתוח כמה זמן שרוצים (מפני שהאדם עשה פעולה אחת בלבד, בהיתר, ומכאן והלאה המערכת פועלת מעצמה):
ועל כל פנים, המשקים על ידי ממטרות (ולא על ידי צינור) אין צריכים לסגור את הברז לאחר שהשקו מעט כדי הצורך בצמצום, דכל שההשקאה מתייחסת לפעולה אחת שהותרה אין צריך לצמצם.
לאור זאת ניתן להסיק להלכה, שיש לפתוח את מערכת ההשקיה לעיתים רחוקות יותר (למשל פעם בשלושה ימים, ולא בכל יום), אך כאשר מערכת ההשקיה פועלת ניתן להשאירה פתוחה זמן ארוך ככל הרצוי, ואף ניתן להקל לפתוח מערכת השקיה שחולשת על כמה עצים שחלקם זקוקים להשקיה וחלקם לא, בהתאם לצורך של העצים הזקוקים להשקיה.
השקיה על ידי מחשב
ברוב הגינות מצוי כיום מחשב המפעיל את מערכת ההשקיה. האם ניתן לכוון את המחשב לפני השמיטה בשביל שישקה כרגיל בשמיטה?
נראה שכיוון שיש המתירים להשקות בבית השלחין גם בכמות גדולה, נראה שאם מכוונים את מחשב ההשקיה לפני השמיטה יש מקום לנהוג כדעת המקילים ולכוון את המחשב כרגיל (עד עונת הגשמים). לאחר עונת הגשמים יש מקום להקל ולפתוח את הברז מחדש גם אם המחשב מכוון להשקיה רגילה (גרמא בהשקיה, שהיא מלאכה דרבנן), אך עדיף לעשות זאת על ידי גוי. המהדרים יכוונו במקרה כזה את המחשב מחדש להשקיה מצומצמת יותר, לפי ההנחיות שלעיל (מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע על מנת שצמצום ההשקיה לא יפגע פגיעה מיותרת בגינה).