שאלה
שלום הרב, גם השנה בשבועות אשתדל להישאר ער כל הלילה וללמוד, אך בגלל החשש מהקורונה אשאר בבית ואלמד לבדי ולא בבית הכנסת. כיצד עלי לנהוג לגבי אמירת ברכות השחר בבוקר?
תשובה
נחלקו ראשונים על מה נתקנו ברכות השחר. לדעת הרמב”ם (תפילה, פ”ז הלכות ז-ט), ברכות השחר נתקנו על הנאת האדם, ואם אינו נהנה – אינו מברך. לכן לדעתו לא אומרים בכל בוקר את כל הברכות אלא רק את הברכות שמתחייבים בהן (אם לא שמע תרנגול – לא יברך “אשר נתן לשכוי”; אם לא נעל נעליים – לא יברך “שעשה לי כל צרכי”, וכיוצא באלו). כדעה זו פוסק השו”ע (מ”ו, ח).
מאידך, לדעת הגאונים והתוס’ והרא”ש והרמב”ן, הברכות נתקנו על מנהגו של עולם, ולכן גם מי שלא נהנה בפועל ממה שהוזכר בברכה – מברך. כדעה זו פוסק הרמ”א (שם).
למעשה, גם הספרדים נוהגים בדבר זה כדעת הרמ”א ומברכים תמיד את כל הברכות, ובפרט שכך גם דעת האר”י (שער הכוונות, א:). וכן כתב כף החיים (שם) ושו”ת יביע אומר (ח”ב סימן כ”ה, אות יג).
לכן, באופן עקרוני גם מי שהיה ער כל הלילה צריך לברך את ברכות השחר, כיוון שאלו ברכות שנאמרות כל בוקר על מנהגו של עולם שמתקיים כסדרו. עם זאת, הפוסקים נחלקו ביחס לברכות מסוימות, וכך יש לנהוג למעשה:
- ברכת “על נטילת ידיים” ו”אשר יצר” – יעשה צרכיו ויברך.
- ברכות התורה – אם ישן אפילו ביום אתמול מברך (רעק”א, מ”ז, מג”א ס”ק יב). אם לא ישן כלל, לא יברך בעצמו אלא ישמע את הברכה מאדם אחר, או יכוון בברכת “אהבת עולם” (“אהבה רבה”), וילמד מיד אחרי התפילה (ומי שרוצה לברך ברכות התורה יכול לסמוך על הפוסקים הסוברים שגם הניעור כל הלילה מברך).
- ברכות השחר (מברכת “אשר נתן לשכוי” עד “הנותן ליעף כוח”) – יברך בעצמו.
- “א-להי נשמה” וברכת “המעביר שנה מעיני” – ברכות אלו מתייחסות לנשמה הניתנת באדם כאשר הוא מתעורר, ולכן יש להשתדל לשמוע אותן מאדם אחר שישן בלילה. אם אין אדם אחר שיכול להוציאו ידי חובה, ומברך בעצמו, יש לו על מי לסמוך, ובוודאי במציאות שלנו (ניתן לדלג על ברכות אלו כעת ולברך אותן אחרי שמתעוררים משינת הבוקר).
- ברכת ציצית – לא יברך על הציצית אלא יפטור אותה בברכה על טלית גדול. מי שאין לו טלית גדול, יחליף את הטלית קטן לטלית קטן אחר, או שיצא על ידי אחר.
בע”ה שתהיה לכולנו קבלת תורה מאירה, אמיתית ושמחה!
הרב יוסף צבי רימון
יו”ר עמותת סולמות