השם “תאונה”
השם תאונה מטעה מעט. מהיכן מגיע שם זה? מקור הדברים בתורה, בפרשת משפטים (שמות כ”א, יב-יג). התורה שם אומרת:
מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת:
וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה:
בתחילה מדברת התורה על רוצח במזיד, שדינו מוות. אחר כך עוברת התורה לדבר על רוצח בשגגה. על כך משתמשת התורה בביטוי “והאלקים אנה לידו”. ביטוי זה מתייחס כאן לרוצח בשגגה (עיין גם דברים י”ט ה “ונשל הברזל מן העץ”). אמנם זו שגגה ואין עונש מוות אלא הגליה לעיר מקלט, אבל מדובר על רצח.
אמנם, לא כל תאונה ניתן לראות כרצח בשגגה (לעתים מדובר ברצח בשגגה, לעתים בנזקי אש, לעתים כגרמא וכדומה). תלוי מה היה בדיוק טיב האירוע. אולם, צריך להיזהר ולא להפחית במשמעות של תאונה, ולא לראותה רק כ”תקלה”.
‘מזיק בגופו ממש’
בשו”ת הרא”ש (כלל ק”א, ה) נשאלה שאלה דומה. רגילים היו, שכאשר החתן יוצא מחופתו, יוצאים עימו רעיו וקרוביו מחוץ לעיר, וחלקם רכובים על סוסים ופרדים. פעם אחת, סוס אחד פגע בסוסו של החתן, והחתן ניזוק מאוד (ובהערת אגב: יש להיזהר גם כיום, גם בחתונות ובשמחות. לעתים נעשים דברים מסוכנים ממש, וכבר היו כמה חתנים וכלות שנפלו מפלטה שעליה העלו אותם, או בדברים דומים).
הרוכב על הסוס טען שהניזק (החתן) היה צריך לשמור על עצמו, כי שניהם היו ברשות הרבים, וברשות הרבים יש רשות לכולם להלך ולרוץ. הרא”ש דוחה דבריו, כי אדם אינו רשאי לרכב על הסוס באופן זה, שמא לא יוכל לעצור את הסוס כשירצה. הרא”ש אף מגדיר את הרוכב על הסוס, כאדם המזיק בגופו ממש, כאילו פגע בו בידו או בחרב שבידו:
ומזיק בגופו הוא, כיוון שהוא רוכב על בהמה והזיק בגוף הבהמה או באוכף שעליה, כמזיק בגופו דמי…
ואם כך, גם תאונת דרכים עשויה להיחשב כרצח, כידו ממש, שהרי הרכב נוסע בהנחיית האדם.
איננו מנסים חלילה לדון כעת כל נהג שפגע במישהו בשוגג. דבר זה צריך להיעשות במתינות ובכובד ראש, ולדון כל דבר לגופו (וגם נהג שלדאבוננו פגע במישהו בשוגג, צריך להיזהר שלא להמשיך כל חייו בשקיעה שתביא לחוסר מעש, אלא אדרבה, עליו לדעת שכעת יש לו אחריות כבדה יותר כלפי האדם שפגע בו, וכעת עליו לפעול עוד יותר ולעזור ולהועיל לעולם ולחברה). אולם, מנסים אנו לצייר לכולנו (כולל כותב שורות אלו) עד כמה הדבר חמור ועד כמה צריך להיזהר. לשנן כל העת: המחזיק ברכב – מחזיק בנשק; המחזיק בהגה – מחזיק ברובה!
ננסה להיזהר ככל יכולתנו, בנהיגה טובה ונכונה, ובשאר כללי זהירות בדרכים, והקב”ה ישמור עלינו מכל מיני תקלות ופורענויות המתרגשות לבוא לעולם.
אנו מציעים לחלק את הכרטיס הבא בבתי הכנסת, בשעת ‘תפילה זכה’, לפני ‘כל נדרי’.
קבלות לנהיגה וזהירות בדרכים – יום כיפור תשע”ה
לקראת השנה הבעל”ט אני בוחר בחיים ומקבל על עצמי להשתפר לפחות בחלק מהנושאים הבאים והפעם על ידי קבלה מעשית (דף זה הוכן לע”נ אחיה י’ ז”ל, ויתר הנקטפים בתאונות הדרכים).
קראו את הנקודות הבאות וענו לעצמכם! אחר כך בחרו לפחות נקודה אחת שבה תשתפרו בשנה זו בע”ה!
שתהיה לנו שנה טובה, שמחה ובריאה בע”ה, יוסף צבי רימון בשם פורום גוש זה”ב
הנך מוזמן/מוזמנת לעיין בשאלות ולענות בלבך בכנות מקסימלית:
- האם את/ה נוהג/ת בדרך כלל מעל המהירות המותרת?
- האם בחודש האחרון נכנסת לצומת והתפרצת למכונית חולפת?
- האם בחודש האחרון נסעת דרך קצרה או ארוכה כשאינך חגור/ה?
- האם דברת בטלפון נייד ללא דיבורית בחודש האחרון ולו לשיחה קצרצרה?
- האם נסעת בחודש האחרון כשבמושב האחורי מבוגר או ילד שאינם חגורים?
- האם שלחת או קראת הודעה כתובה מהטלפון הנייד בחודש האחרון בזמן נהיגה?
- האם נהגת בחודש האחרון במצב של עייפות על סף הירדמות?
- האם יצאת באיחור לעבודה או לנסיעה אחרת ובשל כך התעלמת מחוקי תנועה?
- האם בחודש האחרון יצאת לעקיפה למרות שיש פס לבן או כששדה הראייה היה מצומצם?
- האם בחודש האחרון הסתובבת למושב האחורי תוך כדי נהיגה להרגיע ילדים, לדבר וכו’?
- האם קרה החודש שלא האטת על מנת לתת לרכב אחר להשתלב בתנועה?
- האם קרה בחודש האחרון שנתת לילדך את הרכב ללא רישיון או ללא נהג מלווה?
- האם קרה החודש שלא נהגת תוך התחשבות בהולכי רגל? (עצירה לפני מעבר חציה, נסיעה איטית בכביש רטוב בכדי לא להתיז מים על ההולכים במדרכה…ועוד.)
מתאמצים להציל חיים!