כמה יין צריך לשתות בליל הסדר?
גודל הכוס בגמרא (שבת עו:) מבואר, שכל כוס של מצווה צריכה להכיל לפחות רביעית יין. וכך נפסק בשולחן ערוך (תע”ב, ט) גם לגבי ארבע כוסות, ששיעורן צריך להיות רביעית. נחלקו הפוסקים מהו שיעור רביעית: לדעת ר’ חיים נאה (בספרו שיעורי תורה) השיעור הוא 86 מ”ל (‘כוס’ בגימטרייה), ואילו לדעת הצל”ח (פסחים קטז:) והחזון איש (אורח […]
האם נשים וקטנים חייבים בארבע כוסות?
בגמרא (קח.) מבואר, שאף על פי שמצוות ארבע כוסות היא מצוות עשה (מדרבנן) שהזמן גרמא, בכל זאת נשים חייבות בארבע כוסות, “שאף הן היו באותו הנס”, כלומר שאף הן נגאלו משעבוד מצרים (תוספות שם), או שהגאולה באה בזכותן (רש”י ורשב”ם שם, על פי הגמרא בסוטה יא:). האם גם קטנים חייבים במצווה זו? ביחס לקטנים מביאה […]
למה שותים ארבע כוסות?
המשנה בפסחים (צט:) אומרת: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. הגמרא (קח:) מוסיפה, שחיוב זה של ארבע כוסות חל על כולם – גברים, נשים וטף: תנו רבנן: הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות. דרך חירות המצווה לשתות ארבע כוסות בליל פסח היא מדרבנן, כמבואר בהמשך הגמרא (קט:, קיז:): ארבעה כסי תקינו רבנן […]
האם מותר להזכיר את שם ה’ בזמירות שבת?
מדוע שרים זמירות שבת? המשנה ברורה (רפ”ט, ס”ק ה) מביא בשם הרוקח (סימן נ”ד), ש”אחר שאכלו כל צרכן יש מזמרים זמירות ושבח להקב”ה”. מדוע נהגו לשיר זמירות שבת דווקא בשעת הסעודות ולא בזמן אחר? ניתן להסביר את הדבר על פי המדרש (שיר השירים רבה, ח’, יב): כשישראל אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקב”ה, מקשיב לקולם […]
האם מותר לתת פירות שביעית במשלוח מנות?
המשנה במסכת שביעית (ח’, ח) אומרת: אין מביאין קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית. כלומר, זבה ויולדת צריכים להביא קרבנות (שני תורים או שני בני יונה), אך אסור להביא קרבנות אלו מכסף של שביעית. התוספות יום טוב (שם) מבאר שהדבר אסור משום שדבר שבחובה (דבר שחייבים לעשות), אינו בא אלא מן החולין (ולא […]
איזו חלה בוצעים?
כפי שלמדנו, בשבת יש חובה לברך על שני כיכרות. למדנו גם שלהלכה, בשעת הברכה יש להחזיק את שני הכיכרות אך לבצוע רק אחד מהם, וכך המנהג (שולחן ערוך רע”ד, א; משנה ברורה ס”ק ד; ילקוט יוסף רע”ד, ס”ק ה). העליונה או התחתונה? איזה מהכיכרות בוצעים? כמה ראשונים (רוקח, סימן נ”ב; הגהות מיימוניות על נוסח הגדה […]
דיני אבל בתוך השלושים או י”ב חודש בפורים
נתינת משלוח מנות לאבל האם מותר לשלוח מנות לאבל תוך י”ב חודש לפטירת אביו ואמו (או תוך ל’ יום לפטירת קרוב אחר)? דעת המהרי”ל (שו”ת מהרי”ל, לא) היא שאין לשלוח לאבל משלוח מנות מפני שהדבר נחשב כשאילת שלום האסורה באבל עד י”ב חודש, וכך פסק הרמ”א בהלכות פורים (תרצו, ו). אולם בהלכות אבלות (יו”ד שפה, […]
דיני אבל היושב שבעה בפורים
ההכרעה העקרונית ביחס לאבלות בפורים (הן לאשכנזים והן לספרדים) היא שדיני האבלות נוהגים בפורים רק בצנעה ולא בפרהסיא, כמו בשבת. לכן, אבל בימי השבעה נועל בפורים נעליים רגילות, לובש חולצה שאינה קרועה ומותר בשאילת שלום, כמו בשבת. עם זאת, הוא אסור בחיי אישות וברחיצה במים חמים. כיצד עליו לקיים את מצוות הפורים בתוך זמן האבלות? […]
האם אבלות נוהגת בפורים?
המשנה (מועד קטן יט.) מונה את הימים שמפסיקים את שבעת ימי האבל על המת: הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל – בטלה הימנו גזרת שבעה… מפני שאמרו: שבת עולה ואינה מפסקת, רגלים – מפסיקין ואינן עולין… רבן גמליאל אומר: ראש השנה ויום הכפורים כרגלים, וחכמים אומרים: … ראש השנה ויום הכפורים – כשבת. כלומר, […]
כיסוי החלות – הלכות נוספות
בפעם הקודמת למדנו על הטעמים השונים לחובת כיסוי החלות: א. כדי שיהיה ניכר שהסעודה היא לכבוד השבת (שאילתות). ב. מצד דיני קדימות בברכות, כדי שיהיה ניתן להקדים את ברכת היין לברכת הלחם (רא”ש, מהר”ם). ג. זכר למן שהיה מכוסה מלמעלה ומלמטה (תוספות). ראינו כמה הבדלים בין הטעמים, וכעת נראה הבדלים נוספים. האם אפשר להביא את […]