בן עיר שהלך לכרך
יסודות הדין המשנה (מגילה יט.) אומרת: בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו, ואם לאו – קורא עמהן. כלומר, בן עיר (דהיינו מקום שאינו מוקף חומה) שהולך לכרך (דהיינו מקום המוקף חומה), אם מתכוון לחזור לעירו (שאינה מוקפת) – קורא בי”ד באדר, ואם אינו מתכוון לחזור – […]
עשיית מלאכה בפורים
הגמרא (מגילה ה.-ה:) מספרת שרבי נטע נטיעה בפורים, ומתוך כך דנה באיסור מלאכה בפורים. הגמרא מבהירה תחילה שפורים איננו “יום טוב” ולכן אין בו איסור מלאכה. עם זאת, בהמשך הגמרא מובא שיש מקומות שבהם נוהגים שלא לעשות מלאכה בפורים, ובמקומות אלו המנהג מחייב ואסור לעשות מלאכה בפורים, למעט מלאכה של שמחה. הרי”ף (ג: מדפיו) והרא”ש […]
מתי עושים סעודת פורים?
בגמרא (מגילה ז:) מבואר, שמי שעושה את סעודת פורים בלילה, לא יוצא ידי חובתו: אמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, מאי טעמא – “ימי משתה ושמחה” כתיב. כלומר, כיוון שבפסוק כתוב “ימי משתה ושמחה”, יוצאים ידי חובת מצווה זו דווקא ביום. מכאן עולה בבירור שיש לקיים את חובת הסעודה ביום, וכך […]
סעודת פורים
סעודת פורים המצווה המודגשת ביותר במגילה היא מצוות המשתה והשמחה. מן הגמרא (מגילה ז:) עולה שמצוות המשתה משמעותה חובת סעודה ביום הפורים, וכך פוסק גם הרמב”ם (מגילה ב, יד-טו): מצות יום ארבעה עשר לבני כפרים ועיירות ויום חמשה עשר לבני כרכים להיות יום שמחה ומשתה… כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי […]
מה אוכלים בסעודת פורים?
האם חובה לאכול בשר? הרמב”ם (מגילה ב, טו) מפרט כיצד צריכה להראות סעודת פורים: כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. מדברי הרמב”ם נראה שיש חובה לאכול בשר בסעודת פורים, וזו בפשטות גם דעת השולחן ערוך (תרצו, ז). אולם המגן אברהם (תרצו, ס”ק טו) מסתפק בדבר, וכותב שאף שיש […]
כיסוי החלות
בגמרא בפסחים (ק:) נאמר: אין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש, ואם הביא – פורס מפה ומקדש. הגמרא קובעת שיש להביא את השולחן עם האוכל רק לאחר הקידוש, ואם כבר הובא – יש לכסות במפה את שולחן האוכל קודם הקידוש ולהסירה לאחר מכן, כך שייראה הדבר כאילו הובא האוכל רק לאחר הקידוש. התוספות (שם, […]
מצוות השמחה בפורים
המצווה המרכזית ביום הפורים היא מצוות משתה ושמחה: “וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה” (אסתר ט, טז). כפי שניתן לראות, המצווה כוללת שני מרכיבים: המשתה, דהיינו עשיית סעודה, והשמחה. מהי בדיוק מצוות השמחה? האם יש מעשה מסוים שהיא מחייבת? ושאלה נוספת: מה היחס בין המשתה והשמחה? האם המצווה היא לעשות משתה, והשמחה היא תוצאה של המשתה, […]
מדוע שותים יין בפורים?
באופן עקרוני מצוות השתייה בפורים נועדה לעורר את שמחת הפורים (עיין ארחות חיים מגילה ופורים, לח; לבוש תרצה, א). אך מסתבר שהשתייה היא לא רק אמצעי לשמחה (מפני ש”אין שמחה אלא בבשר ויין”), אלא היא מאפיינת את ימי הפורים כ”ימי משתה” (הגרי”ז סולובייצ’יק, הובא בעמק ברכה (פומרנצ’יק), עמ’ קכו): בכל המועדות עיקר מצות שמחה אינו […]
תחפושות בפורים
מתי התחיל המנהג להתחפש בפורים? עדויות ראשונות למנהג התחפושות בפורים אנו מוצאים בסוף תקופת הראשונים, לפני כשבע מאות שנה. בספר אבן בוחן לרבי קלונימוס בן קלונימוס (מהדורת הברמן, עמ’ 30) מובא: בארבעה עשר לחודש אדר, בחורי ישראל לכבוד ולהדר, יתפארו ויתהללו כי ישתגעו וכי יתהוללו. זה זכר יעשה לנפלאות ופרסום לנסים, כי יעטה כמעיל תפארת […]
למי נותנים מתנות לאביונים?
הגמרא במסכת בבא מציעא (קיא:) עוסקת בדיני תשלום שכר שכיר, ולומדת שיש להקדים שכר “עני” לשכר “אביון”. הסיבה לכך היא שעני מתבייש לתבוע כסף מאחרים, בעוד אביון איבד כל בושה, ומחמת מצבו הכלכלי הדחוק אין לו כל בעיה לבקש כסף מאחרים, וממילא הוא לא יירתע מלתבוע את שכרו (עיין רש”י ד”ה אביון). לאור ההבדל העולה […]