מדוע לא מברכים על משלוח מנות?
מתוך ארבע מצוות יום הפורים, אנו מברכים על מצווה אחת בלבד – קריאת המגילה. מדוע איננו מברכים על מצוות משלוח מנות? הרשב”א (שו”ת הרשב”א א, יח) הקדיש תשובה ארוכה לבירור השאלה מדוע מברכים על מצוות מסוימות, ועל מצוות אחרות לא מברכים, ושם פירט כללים שונים שלפיהם ניתן להבין מתי מברכים על מצווה מסוימת. אחד הכללים […]
מי חייב במצוות משלוח מנות?
האם נשים חייבות? ביחס למצוות קריאת מגילה, הגמרא (מגילה ד.) אומרת שנשים חייבות מפני שאף הן היו בנס הפורים. הרמ”א (דרכי משה תרצה, ז; רמ”א שם, ד) כותב, שמטעם זה נשים חייבות גם במתנות לאביונים ובמשלוח מנות. אולם הפרי חדש (שם, ד) חולק על כך: ומה שכתב בהגה ואשה חייבת במתנות לאביונים כו’, אין דין […]
מדוע לא אומרים הלל בפורים?
הגמרא (מגילה יד.) מסבירה שחז”ל תיקנו את מצוות קריאת המגילה משום שלמדו זאת בקל וחומר מאמירת הלל בפסח: “ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה לחיים לא כל שכן?”. על כך שואלת הגמרא – מדוע אם כן לא אומרים בפורים הלל? ועונה שלוש תשובות: אמר רבי יצחק: לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ… […]
על הנסים
בימים שיש בהם מאורעות מיוחדים, ואין בהם מוסף, תיקנו חכמים להזכיר את המאורע בתפילה (תוספתא ברכות ג, י; ועיין שבת כד.). לאור זאת פוסק הרמב”ם (תפילה ב, יג) שבפורים צריך לומר על הנסים בברכת מודים, וכך פוסק השולחן ערוך (תרצג, ב). אמירת על הנסים בליל פורים בכמה מקומות מובא בשם רב עמרם גאון, שאין אומרים […]
“בִּפְנֵיהֶם” או “לִפְנֵיהֶם”?
יש מחלוקת מהי הגרסה הנכונה בשני פסוקים במגילה: א. “לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד” (ח, יא) או “לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד”. ב. “וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם” (ט, ב) או “וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם”. הנוסח “לַהֲרֹג” ו”בִּפְנֵיהֶם” הוא הנוסח המקובל במגילות האשכנזיות (גם בימינו), והוא קיבל חיזוק בעקבות מהדורת מקראות גדולות דפוס ונציה רפ”ד-רפ”ו, שנחשבה למהדורה מדויקת ונכתב בה […]
חיוב נשים בקריאת המגילה
במשנה (מגילה יט:) נאמר: “הכל כשרין לקרות את המגילה”. הגמרא (ערכין ג.) מדייקת מכאן שהן גברים והן נשים חייבים בקריאת המגילה. הגמרא (מגילה ד.) מסבירה מדוע נשים חייבות במקרא מגילה על אף שזוהי מצוות עשה שהזמן גרמא: ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס. הראשונים נחלקו בהבנת הביטוי […]
לקרוא או לשמוע?
מחלוקת הראשונים הראשונים שואלים, מדוע לפני קריאת המגילה מברכים “על מקרא מגילה” ולא “לשמוע מגילה” כמו שאנו מברכים “לשמוע קול שופר”? הריטב”א (ראש השנה לד. ד”ה כתב הרי”ף) מבאר: והתשובה בשאלות אלו אחת, דהכא שמיעת השופר היא עיקר המצוה וכונת התורה, כדי שיעור אדם לחזור בתשובה וגם שיכוון לרצות למדת הדין ביום הזה, ואילו תקע […]
קריאת המגילה בציבור וביחיד
האם צריך דווקא מניין? הגמרא (מגילה ה.) מביאה מחלוקת האם צריך לקרוא את המגילה דווקא בעשרה: אמר רב: מגילה, בזמנה – קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה – בעשרה. רב אסי אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה. לדעת רב, כאשר קוראים את המגילה בזמנה (דהיינו בפורים) אפשר לקרוא אותה אפילו ביחיד, ואילו לדעת רב […]
ברכת הרב את ריבנו
המשנה (מגילה כא.) אומרת: מקום שנהגו לברך – יברך, ושלא לברך – לא יברך. הגמרא (כא:) מסבירה שמדובר על הברכה שנאמרת לאחר קריאת המגילה, ולאחר מכן מפרטת את נוסח הברכה: לאחריה מאי מברך? ברוך אתה ה’ א-להינו מלך העולם הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי […]
ברכת שהחיינו בקריאת המגילה
הגמרא (מגילה כא:) אומרת שלפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות: “על מקרא מגילה”, “שעשה נסים לאבותינו” ו”שהחיינו”, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרצב, א). הברכה הראשונה, “על מקרא מגילה”, היא ברכת המצוות. הברכה השנייה, “שעשה ניסים”, ייתכן שהיא תוספת לברכת המצוות (ראו תוספות סוכה מו. ד”ה הרואה), וייתכן שהיא ברכת שבח והודאה על הנס (רמב”ן, תורת […]