מהי ברכת האילנות ומה מיוחד בה?
איזו ברכה היא ברכת האילנות? ישנם שלושה סוגים עיקריים של ברכות: ברכת המצוות, ברכת הנהנין וברכת השבח. ברכת האילנות אינה ברכת המצוות (שהרי בראיית האילן האדם אינו מקיים מצווה, ונוסח הברכה איננו “אשר קידשנו במצוותיו וציוונו”) ולא ברכת הנהנין (משום שהאדם אינו נהנה הנאה פיזית (בטעם או בריח) מן האילן), אלא ברכת השבח. ברכת […]
מדוע מברכים את ברכת האילנות?
הגמרא (ברכות מג ע”ב) אומרת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך ברכת האילנות: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם. וכך פוסק השולחן ערוך (רכ”ו): היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: […]
מהו מרור?
המשנה (לט.) אומרת: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בתמכא, ובחרחבינא, ובעולשין ובמרור. ובגמרא שם: אמר רב הושעיא – מצוה בחזרת. וכך פסק השולחן ערוך (תע”ג, ה), והוסיף: ועיקר המצווה בחזרת, ואם אין לו חזרת, יחזור אחר ראשון ראשון כפי הסדר שהם שנויים. למעשה, אנחנו יודעים היום רק מהם חזרת ותמכא. […]
מדוע נוטלים ידיים פעם שנייה?
הגמרא (פסחים קטו:) אומרת: נטל ידיו בטיבול ראשון – נוטל ידיו בטיבול שני. כלומר, לפני ברכת המוציא יש ליטול שוב את הידיים. הגמרא תמהה על כך: נטילת ידים תרי זימני למה לי? הא משא ליה ידיה חדא זימנא! כלומר, האדם כבר נטל ידיו לפני הכרפס, ומדוע צריך ליטול פעם נוספת (אמנם הנטילה הראשונה היא ללא […]
מי אומר את ההגדה?
לדעת שולחן ערוך הרב (תע”ג, כד), רק בעל הבית אומר את ההגדה, וכולם יוצאים מדין ‘שומע כעונה’, שכן “ברב עם הדרת מלך”, וכן דעת הגר”א (מעשה רב, אות קצא). לעומתם, בעל ערוך השולחן (תע”ג, כ) כותב, שהמנהג הוא שכל בני הבית אומרים יחדיו את ההגדה. שאלה זו תלויה בין השאר במה שדנו ראשונים ואחרונים, האם […]
האם צריך לומר את המגיד בהסבה?
נחלקו הפוסקים האם יש לומר את ההגדה בהסבה. השל”ה (פסחים, כג.) כתב שיש לומר את ההגדה באימה וביראה. מכאן הסיקו שולחן ערוך הרב (תע”ג, מח) והמשנה ברורה (תע”ג, ס”ק עא), שאין להסב בשעת אמירת ההגדה. כך סבר גם הגרי”ד סולובייצ’יק (מובא בהררי קדם, ח”ב, סימן ע”ב). הוא מדייק בדברי הרמב”ם (פ”ז הלכות ז-ח), שחובת ההסבה […]
האם מברכים על סיפור יציאת מצרים?
המצווה המרכזית בליל הסדר היא ה’מגיד’, סיפור יציאת מצרים. חלק זה של ההגדה פותח ב”הא לחמא עניא”, ולאחר שאלות הבנים אנו פותחים בסיפור עצמו: “עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה’ אלהינו משם…”. היינו מצפים שמצווה חשובה כל כך תהיה מלוּוה בברכת המצוות – “אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לספר ביציאת מצרים”. מדוע איננו מברכים על מצווה […]
הזכרת יציאת מצרים בליל הסדר
בליל הסדר ישנה מצווה מיוחדת לספר ביציאת מצרים (שמות י”ג, ח): וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. אולם, למעשה ישנה מצווה לזכור את יציאת מצרים בכל יום ובכל ערב, כפי שנלמד מהפסוק “למען תזכֹּר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך” (דברים ט”ז, ג), וכפי שאומרת המשנה בברכות […]
ברכת הילדים
רבים נוהגים לברך את ילדיהם בליל שבת לפני הקידוש. הברכה נפתחת במילים “ישימך א-להים כאפרים וכמנשה” (בראשית מ”ח, כ) לבן, או “ישימך א-להים כשרה, רבקה, רחל ולאה” לבת, וממשיכה בפסוקי ברכת הכהנים (“יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ…”). מנהג זה נוסד לפני כמה מאות שנים על ידי המקובלים. הם נימקו אותו בכך ששבת היא זמן של שפע מיוחד, […]
סעודת פורים ביום שישי
כשפורים חל ביום שישי (בפרזים או במוקפים), האם ניתן לעשות סעודת פורים סמוך לסעודת השבת? כאשר פורים חל באמצע השבוע המנהג המקובל הוא לערוך את סעודת פורים אחרי מנחה גדולה (רמ”א תרצ”ה, ב). אך כאשר פורים חל ביום שישי, כתב הרמ”א (שם) שלכתחילה מקדימים את הסעודה ועורכים אותה בבוקר, דהיינו לפני חצות היום או עד […]