מאכל פרווה שנאפה בתנור ביחד עם מאכל חלבי
מאכל פרווה שנאפה בתנור ביחד עם מאכל חלבי לעתים אופים מאכל פרווה בתנור, בזמן שבתבנית אחרת או במדף אחר בתנור ישנם מאכלים חלביים (או בשריים). האם המאכל הפרווה נשאר פרווה? אפיית בשר וחלב בו זמנית בפעם הקודמת למדנו על דין אדים (זיעה). ראינו, שאדים היוצאים מתבשיל נחשבים כתבשיל עצמו (שו”ע, יו”ד צ”ב, ח). לכן, אם […]
פרווה בחזקת בשרי או חלבי 2
מאכל “בחזקת בשרי” (חלק ב) בפינה ‘מאכל “בחזקת בשרי (חלק א)’ עסקנו במאכלי פרווה (שאינם חריפים) שבושלו בכלי בשרי (או חלבי). ראינו שלפי הספרדים מאכלים אלו נחשבים כפרווה לכל דבר, ואילו לפי האשכנזים אין לאוכלם ביחד עם חלב, אבל מותר לאכול חלב מיד אחרי אכילתם, ומותר לאוכלם בכלים חלביים. שימוש באותו כלי לפרווה ולבשרי במזנונים […]
פרווה בחזקת חלבי או בשרי – 1
מאכל “בחזקת בשרי” (חלק א) האם מותר לאכול חלב ביחד עם מאכל הנקרא “בחזקת בשרי”? האם מותר לאכול חלב מיד אחריו? שאלה זו מאוד מצויה, גם בבית פרטי וגם כאשר הולכים למסעדה וכדומה. אולם, יש לדעת שהמושג “בחזקת” הינו מושג מבלבל, כיוון שהוא כולל מקרים שונים. מקרה אחד הוא כאשר מאכל פרווה התבשל בסיר בשרי […]
מי שהיה ער בליל שבועות – האם יברך ברכות השחר?
מנהג העולם או הנאת האדם? נחלקו ראשונים על מה נתקנו ברכות השחר. לדעת הרמב”ם (הלכות תפילה, פ”ז הלכות ז-ט), ברכות השחר נתקנו על הנאת האדם, ואם אינו נהנה – אינו מברך. לכן, אין לומר את כל הברכות אלא את הברכות שהתחייב בהן (אם לא שמע תרנגול – לא יברך ‘אשר נתן לשכוי’; אם לא נעל […]
מנהגי אבלות של ספירת העומר ביום העצמאות
האם מנהגי האבלות של ספירת העומר נוהגים ביום העצמאות? ומה הדין ביום ירושלים? יש מנהגים שונים באילו ימים מימי ספירת העומר חלים מנהגי האבלות. לפי כל השיטות, ה’ באייר – יום העצמאות – הוא אחד מהימים שאמורים לנהוג בהם מנהגי האבלות. מנהגי האבלות כוללים איסור נישואין, תספורת, ריקודים ושמיעת מוזיקה. האם דברים אלו מותרים ביום […]
מדממה לחיבוק – יום השואה
שהכל נהיה בדברו כשבוע לאחר חג הפסח חל יום השואה. יהודים רבים בגטו, למרות עבדותם, לא איבדו את חירותם, ולמרות התנאים הקשים זכרו כי הרוח היא השולטת על הגוף. הם התאמצו לקיים מצוות בכל מאודם, למרות הקושי והסיכון שבדבר. בשו”ת ממעמקים של הרב אפרים אשרי יש סיפורים רבים על כך: בחג הפסח, אף שלא הייתה […]
יום העצמאות מוקדם
לפי לוח השנה שלנו, ה’ באייר – יום הכרזת המדינה – יכול לחול בימים ב’, ד’, ו’ או בשבת. כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הוחלט שכאשר יום העצמאות חל ביום שישי או בשבת, לא יציינו אותו בה’ באייר אלא ביום חמישי שלפניו, כדי למנוע חילול שבת במהלך החגיגות (ראו הרבנות הראשית לישראל, ח”ב, עמ’ 861-851, […]
שנת השבעים למדינת ישראל
איך יודעים שיש א-להים? שאלני ילד: “האם תוכל להוכיח שא-להים קיים?” עוד בטרם הספקתי לענות, הוסיף הילד ואמר: “הרב, יש לי שתי דקות…” עניתי לו: “לו היית שואל אותי לפני מאה שנה, לא יכולתי לתת לך תשובה של שתי דקות. הייתי צריך לפתוח את ספר הכוזרי ואת הרמב”ם, לדבר על יציאת מצרים ועל מעמד הר […]
ספירת העומר בימינו – מדאורייתא או מדרבנן?
במה תלויה ספירת העומר? התורה תלתה את חיוב הספירה בהקרבת קרבן העומר ולא נקבה תאריך מסוים שהספירה מתחילה בו (ויקרא כ”ג, טו-טז): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה… לדעת הרמב”ם (תמידין ומוספין, פ”ז הכ”ב-ד), גם לאחר חורבן בית המקדש, כשבטלו קרבנות העומר ושתי הלחם, תוקף המצווה נותר בעינו וגם בימינו החיוב הוא […]
התהליך של ספירת העומר
“וספרתם לכם” מצוות עשה מן התורה לספור חמישים יום, החל ביום הקרבת העומר מן השעורים (ט”ז בניסן) וכלה ביום הקרבת שתי הלחם מן החיטים (חג השבועות). וזו לשון הכתוב (ויקרא כ”ג, טו-טז): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה […]