פסח

הרמב”ם (פ”ח ה”ו) כתב ששוברים את המצה סמוך לאכילה, לפני שמברכים על המצה: …ואחר כך מברך ‘על נטילת ידים’ ונוטל ידיו… ולוקח שני רקיקין, חולק

מצה שבורה בדרך כלל, בכל שבת ויום טוב, יש לברך על ‘לחם משנה‘ – שני לחמים שלמים. אולם בליל הסדר יש לאכול מצה שבורה: בפרשת

האם יש לאכול מן הכרפס כזית? הרמב”ם (פ”ח ה”ב) כתב שיש לאכול כזית כרפס: מתחיל ומברך ‘בורא פרי האדמה’, ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת, ואוכל

המשנה בפסחים (קיד.) מתארת אכילת ירק שנעשית לפני הארוחה: הביאו לפניו – מטבל בחזרת, עד שמגיע לפרפרת הפת. רש”י ותוספות מסבירים, שמטבל את החזרת ואוכל

“דבר שטיבולו במשקה” הגמרא בפסחים (קטו.) אומרת: אמר רב אושעיא: כל שטיבולו במשקה, צריך נטילת ידיים. כלומר, כל מאכל רטוב הנאכל ביד, צריך ליטול ידיים

זמן הקידוש השולחן ערוך (תע”ב, א) פסק על פי תרומת הדשן (סימן קל”ז), שאף על פי שבדרך כלל בשבת ובמועדים ניתן לעשות קידוש מבעוד יום,

הראשונים נחלקו האם צריך לברך על כל אחת מהכוסות, או שדי בברכה אחת על כולן. לדעת הרי”ף (כד. בדפי הרי”ף) והרמב”ם (פ”ח ה”ה וה”י), יש

כאשר יום טוב ראשון של פסח חל בשבת, יש כמה הלכות מיוחדות שנוגעות הן לחג הפסח והן לשבתות שלפניו ושלאחריו.   אמירת ‘ויהי נועם’ במוצאי

בגמרא בבבא בתרא (צז:) מבואר, שניתן לכתחילה לעשות קידוש על מיץ ענבים: “סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום”. וכך נפסק בשולחן ערוך

גודל הכוס בגמרא (שבת עו:) מבואר, שכל כוס של מצווה צריכה להכיל לפחות רביעית יין. וכך נפסק בשולחן ערוך (תע”ב, ט) גם לגבי ארבע כוסות,