מתי מברכים על הדלקת נרות בשבת וביום טוב?
בפעם הקודמת למדנו שיש שלוש שיטות ביחס לקבלת שבת בהדלקת הנרות: א. שיטה א‘ (בה”ג לפי הבנת הרמב”ן) – המדליק נרות מקבל שבת בפעולת ההדלקה. ב. שיטה ב’ (בה”ג לפי הבנת רבנו תם) – המדליק נרות מקבל שבת בברכה. ג. שיטה ג’ (רוב הראשונים) – המדליק אינו מקבל שבת לא בהדלקה ולא בברכה. להלכה, לדעת […]
האם מקבלים שבת בהדלקת נרות?
האם מי שמדליק נרות שבת מקבל על עצמו את השבת בשעת ההדלקה? לשאלה זו יש השלכה לעניין עשיית מלאכה אחרי הדלקת נרות, זמן הברכה (לפני או אחרי ההדלקה), כיבוי הגפרור ועוד. שיטת בעל הלכות גדולות בעל הלכות גדולות (הלכות חנוכה) דן בשאלה האם בערב שבת חנוכה יש להדליק תחילה נרות שבת או נרות חנוכה. […]
הדלקת נרות כשיש תאורה חשמלית
כמה ראשונים כתבו שיש להדליק את נרות השבת במקום שיש להם משמעות, ולא במקום מואר מאוד שבו אור הנרות אינו נחוץ ואינו משמעותי. כך כותב למשל ספר האגודה (שבת, סימן מ”ה): ובקיץ יעשו נרות ארוכים שלא יכבו קודם לילה, ואם לא יעשו כן הוי ברכה לבטלה, דשרגא בטיהרא מאי מהניא (=נר בצהריים מה תועלת יש […]
כמה נרות מדליקים?
הדלקת שני נרות מעיקר הדין די בהדלקת נר אחד בלבד. עם זאת, מדברי כמה ראשונים עולה שנהגו להדליק שני נרות. הראבי”ה (סימן קצ”ט) מציע שני טעמים למנהג זה: ונראה לי דנהגו בשתי נרות, שאחת היא לאכול לאורה, ואין היכר כי אם בשתים… ותו (=ועוד) יש לומר, חד כנגד זכור וחד כנגד שמור… לפי הטעם הראשון, […]
מדוע מדליקים נרות שבת?
הגמרא בשבת (כה:) קובעת: הדלקת נר בשבת – חובה. מדברי מדרש תנחומא (נח, א’) נראה שחובת הדלקת הנרות היא מן התורה: שנו רבותינו: על שלֹשה [עבירות נשים מתות בשעת לידתן] וכו’, ושלֹשתן מן התורה… הדלקת הנר – דכתיב: ‘וקראת לשבת עונג’, זו הדלקת הנר בשבת. ואם תאמר – לישב בחֹשך? אין זה עונג, שאין יורדי […]
קבלת שבת מוקדמת
בימות הקיץ יש הנוהגים לקבל את השבת ולהתפלל ערבית מבעוד יום, כדי שילדיהם יהיו ערים בזמן הקידוש והסעודה ולא יצטרכו ללכת לישון בשעה מאוחרת. באופן עקרוני ניתן להקדים ולקבל שבת מפלג המנחה ואילך (שולחן ערוך רס”ג, ד). אולם עדיין יש לברר כיצד יש לנהוג במקרה זה לעניין ההלכות השונות: מתי בדיוק ניתן להתפלל מנחה וערבית? […]
“לעומר” או “בעומר”?
האם כאשר סופרים את ספירת העומר צריך לומר “היום כך וכך לעומר” או “היום כך וכך בעומר“? רוב הראשונים לא הזכירו כלל את המילים “לעומר” או “בעומר”, אלא כתבו שצריך לומר “היום שלושה ימים” וכדומה (כך באבודרהם (תפלות הפסח, ד”ה והטעם), בטור (תפ”ט) ובראשונים נוספים, ועיין בשו”ת מהרש”ל (סי’ ס”ד)). אולם הרשב”א (שו”ת הרשב”א ח”א, […]
“כמה היום לעומר?”
מי שטרם ספר בעצמו, והגיע זמן ספירת העומר ושאלו חברו “כמה ימים היום לעומר?”, כתב האבודרהם (הלכות ספירת העומר, סוף עמ’ רמב), שיאמר לו “אתמול היה כך וכך”. טעם הדבר הוא שאם יאמר לו את הספירה של היום – יצא ידי חובת הספירה של אותו יום ולא יוכל לספור אחר כך בברכה. וכך פסק השולחן […]
המסופק אם ספר ספירת העומר
שו”ת תרומת הדשן (ל”ז) עוסק בשאלה מה דינו של אדם שמסופק אם ספר – האם בשאר הלילות הוא יכול לספור בברכה? תרומת הדשן מכריע שבמקרה זה אפשר להמשיך ולספור בשאר הלילות בברכה, וכך פוסק השולחן ערוך (תפ”ט, ח): אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה. מדוע יספור בברכה? […]
השוכח לספור בלילה – האם יספור ביום?
רבים מדיני ספירת העומר נלמדים מקצירת העומר (מנחות סו ע”א). לעניין קצירת העומר, מצאנו שתי משניות הסותרות זו את זו. המשנה במנחות (עא ע”א) אומרת: מצוותו לקצור בלילה. נקצר ביום – כשר. כלומר, בדיעבד ניתן לקצור את העומר גם ביום. אם נלמד מכאן לדיני הספירה, עולה מכאן שמי שלא ספר בלילה יכול בדיעבד לספור ביום. […]