שמיעת מוזיקה בספירת העומר
האם מותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר? בגמרא או בראשונים לא מצאנו איסור נגינה בספירת העומר. המגן אברהם (תצ”ג, ס”ק א) כותב שיש לאסור ריקודים ומחולות של רשות, ודבריו הובאו להלכה במשנה ברורה (ס”ק ג) ובערוך השולחן (שם, ב). הטעם לכך ברור: ריקודים ומחולות הם ביטוי של שמחה, ובימים של אבלות צריך למעט בשמחה. האם נגינה […]
שיעור אכילת מצה – הלכה למעשה
כדי לברר את כמות המצה שיש לאכול הלכה למעשה, יש לברר מהו שיעור ‘כזית’. הרחבנו בכך בפינה נפרדת, וכאן נכתוב רק את עיקרי הדברים. המחלוקות היסודיות נחלקו ראשונים ואחרונים מהו שיעור ‘כזית’. בסוגיה זו ישנן כמה מחלוקות המשפיעות על השיעור: מהו היחס בין כזית לכביצה? לדעת הרמב”ם (עירובין פ”א ה”ט) כזית הוא פחות משליש […]
מצוות אכילת מצה בליל הסדר
מצוַות אכילת מצה בזמן הזה הגמרא בפסחים (קכ.) מביאה מחלוקת אמוראים בשאלה, האם מצוַות אכילת מצה בזמן הזה היא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת רב אחא בר יעקב, אכילת מצה ומרור בזמן הזה היא מדרבנן, שכן התורה אומרת לגבי קרבן הפסח “על מצות ומרֹרים יאכלֻהו” (במדבר ט’, יא), ומכאן שגם המצה וגם המרור תלויים בקרבן הפסח, […]
מדיני הכורך
מדיני הכורך אופן הכריכה לדעת רבנו חננאל (קטו.), הלל היה “כורך המרור על המצה”, כלומר שהיה עוטף את המצה במרור. וכן כתב ספר החינוך (מצווה כ”א). אולם, המנהג הוא לשים את המרור בין חלקי המצה, וכן כתבו ערוך השולחן (תע”ה, ז) והקיצור שולחן ערוך (קי”ט, ז). מכל מקום, אין הדבר מעכב (הגדת מועדים וזמנים, עמ’ […]
מדוע עושים “כורך”?
הגמרא (קטו.) מביאה מחלוקת תנאים בשאלה, כיצד מתקיימת אכילת מצה ומרור בזמן שבית המקדש קיים. לדעת חכמים, יש לאכול מצה לחוד ומרור לחוד, ואילו הלל היה כורך מצה ומרור ואוכלם יחד, שנאמר “על מצות ומרֹרים יאכלֻהו”. לדעת הרמב”ם (פ”ח הלכות ו-ז), הלל כרך רק את המצה והמרור, ואילו לדעת רש”י ורשב”ם (שם), הלל כרך מצה […]
מדוע אוכלים ביצים בליל הסדר?
נהגו לאכול ביצים בליל הסדר. וכך כתב הרמ”א (תע”ו, ב): נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודה ביצים זכר לאבלות, ונראה לי הטעם משום שליל תשעה באב נקבע בליל פסח, ועוד זכר לחורבן שהיו מקריבין קרבן פסח. לדברי הרמ”א, הביצים הם זכר לאבלות (כיוון שהן עגולות, והאבלות היא ‘גלגל חוזר בעולם’), וישנן שתי סיבות להזכיר אבלות בליל […]
אכילת בשר בליל הסדר
האם מותר לאכול בשר צלי בליל הסדר? המשנה בפסחים (נג.) אומרת: מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין. מקום שנהגו שלא לאכול – אין אוכלין. אם כן, אכילת צלי בליל הסדר תלויה במנהג המקום. ישנם מקומות שבהם נוהגים שלא לאכול בשר צלוי בלילה זה, כיוון “דמיחזי כאוכל פסח בחוץ” (רש”י שם, ד”ה שלא) – […]
יום שחרור ירושלים
ערב מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ”ז (1967 למניינם), המצב הביטחוני במדינה היה מתוח מאוד. מדינות ערב התכוננו למלחמה עם מדינת ישראל, ובישראל חששו מפני תוצאות הרות אסון, שימיטו חורבן מוחלט על המדינה. אך משפרצה המלחמה – נראו לעין כל נסים גלויים: צה”ל השמיד חלקים נרחבים מחיל האוויר המצרי, ותוך שישה ימים כבש את חצי האי […]
האם אומרים תחנון בכ”ט באייר?
כ”ט באייר נמצא בין שני ימים שאין אומרים בהם תחנון – יום ירושלים וראש חודש סיוון. האם דבר זה גורם לכך שגם בכ”ט באייר אין אומרים תחנון? דיון דומה קיים לגבי ב’ בסיוון. ביום שלפניו – ראש חודש סיוון – אין אומרים תחנון, ואף בימים שאחריו (ג’ בסיוון עד ו’ בסיוון) אין אומרים תחנון כיוון […]
האם מותר לעמוד בצפירה?
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נוהגים במנהגי אבלות שונים – הדלקת נר נשמה, אמירת תפילת יזכור ועוד. אחד מהמנהגים הבולטים ביותר, המאחד חלקים רבים מאוד מעם ישראל, הוא עמידה בצפירה. האם מותר לעמוד בצפירה? חוקות הגויים? במדינות שונות בעולם, לדוגמה בריטניה והולנד, נהגו בעבר להשמיע צפירה או צלצול פעמונים בימי […]