הגמרא (ברכות מג ע”ב) כותבת שהיוצא בימי ניסן מברך ברכת האילנות. מכאן נראה לכאורה שהברכה נאמרת דווקא בחודש ניסן, ואי אפשר לברך ברכה זו בחודש אחר – שבט או אייר וכדומה. כך דייק בשו”ת הלכות קטנות (ח”ב, סי’ כ”ח), ולכן כתב שאין לברך על שקדים הפורחים כבר בחודש שבט או קודם לכן, אלא להמתין עד שימצא עצים הפורחים בניסן:
ומאמרו “יוצא בימי ניסן” משמע דעל פרחי השקדים שממהרים הרבה קודם ניסן אין לברך.
אולם ייתכן שהגמרא ציינה שמדובר בחודש ניסן משום שהדבר הרגיל הוא שהאילנות פורחים בניסן, אך אין הקפדה דווקא על חודש זה ואפשר לברך גם בחודשים אחרים שהאדם רואה בהם אילנות פורחים. ואכן, הריטב”א (ראש השנה יא ע”ב ד”ה הא דנפיק) כותב שאפשר לברך גם בחודש אחר ולאו דווקא בניסן:
האי דנפיק ביומי ניסן… יומי ניסן לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי.
גם מדברי המרדכי (ברכות, קמ”ח) והרוקח (שמ”ב) ניתן לדייק שבכל חודש שהאילנות פורחים אפשר לברך, ולאו דווקא בחודש ניסן.
הסבר המחלוקת
מהי נקודת המחלוקת בשאלה אם אפשר לברך דווקא בניסן או גם בזמן אחר?
מצד אחד, ברכת האילנות נתקנה על התחדשות הבריאה, ואם כך מסתבר לומר שבכל חודש שיש פריחה, המסמלת התחדשות זו, ניתן יהיה לברך.
אך ייתכן שגם אם הברכה היא על התחדשות הבריאה, יש לה קשר מיוחד לחודש ניסן. חודש ניסן הוא החודש הראשון, הוא החודש שנברא בו העולם (לדעת רבי יהושע (ראש השנה יא ע”א)), וכמובן זהו גם חודש הגאולה והיציאה של עם ישראל מעבדות לחירות – חודש הלידה מחדש של כנסת ישראל. לכן, התחדשות הבריאה שייכת באופן מיוחד דווקא לחודש זה. ייתכן שחכמים רצו שדווקא בחודש ניסן נשים לב להתחדשות הטבע, ונברך גם על העץ הפורח, ולכן קבעו שדווקא בחודש זה אפשר לברך את ברכת האילנות.
הלכה למעשה
למעשה, יש מן המקובלים שהקפידו לברך דווקא בניסן (ברכי יוסף רכ”ו, ס”ק ב), וכתב כף החיים (ס”ק א) שמי שלא בירך בניסן יברך לאחר מכן בלי שם ומלכות, וכך פוסק הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי למועדים ולימים, עמ’ 33-32).
אולם לדעת רוב האחרונים יש להקל בדבר, ואפשר לברך גם לפני חודש ניסן או אחריו. כך כתבו האליה רבה (רכ”ו, ס”ק א), מחצית השקל (רכ”ו), החיי אדם (ס”ג, ב), המשנה ברורה (שם, ס”ק א), שו”ת משפטי עוזיאל (ח”א, או”ח, סי’ ו’) ועוד. יש אחרונים שכתבו שאף המקובלים לא הקפידו לברך בחודש ניסן אלא לכתחילה, ובדיעבד גם הם מודים שניתן לברך בחודש אחר (שו”ת זכר יהוסף, סי’ קצ”ד). הרב עובדיה יוסף דן בנושא זה בתשובתו הראשונה בשו”ת יחוה דעת (ח”א, סי’ א’), ומסקנתו להלכה היא שלכתחילה טוב לחכות לימי ניסן, אולם אם לא בירך (או אם יודע שלא ימצא בניסן) יכול לברך גם בחודש אחר.
עם זאת, במדינות שבדרך כלל הפריחה בהן היא בחודשים אחרים, כמו באוסטרליה, יש לברך לכתחילה בַּחודש שיש בו פריחה בדרך כלל (שו”ת הר צבי, ח”א, או”ח, סי’ קי”ח; שו”ת מנחת יצחק, ח”י, סי’ ט”ז).
לסיכום: לכתחילה יש לברך את ברכת האילנות בחודש ניסן, ולכן גם מי שראה אילנות מלבלבים בחודש שבט או אדר ימתין ויברך בחודש ניסן. אולם אם לא בירך בחודש ניסן יכול לברך גם בחודשים אחרים שרואה בהם אילנות מלבלבים.
