האם כאשר סופרים את ספירת העומר צריך לומר “היום כך וכך לעומר” או “היום כך וכך בעומר“? רוב הראשונים לא הזכירו כלל את המילים “לעומר”

מי שטרם ספר בעצמו, והגיע זמן ספירת העומר ושאלו חברו “כמה ימים היום לעומר?”, כתב האבודרהם (הלכות ספירת העומר, סוף עמ’ רמב), שיאמר לו “אתמול

שו”ת תרומת הדשן (ל”ז) עוסק בשאלה מה דינו של אדם שמסופק אם ספר – האם בשאר הלילות הוא יכול לספור בברכה? תרומת הדשן מכריע שבמקרה

רבים מדיני ספירת העומר נלמדים מקצירת העומר (מנחות סו ע”א). לעניין קצירת העומר, מצאנו שתי משניות הסותרות זו את זו. המשנה במנחות (עא ע”א) אומרת:

האם מותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר? בגמרא או בראשונים לא מצאנו איסור נגינה בספירת העומר. המגן אברהם (תצ”ג, ס”ק א) כותב שיש לאסור ריקודים ומחולות

איסור נישואין בספירת העומר המקור הקדום ביותר למנהגי האבלות בספירת העומר מופיע בתשובת רב נטרונאי גאון (תשובות הגאונים, שערי תשובה, סי’ רע”ח),. בתשובה זו הוא

מה הזמן שבו נוהגים את מנהגי האבלות? הרקע לדיני האבלות נלמד מהגמרא במסכת יבמות (סב ע”ב) המספרת על מותם של תלמידי רבי עקיבא. ומוסיפה הגמרא:

ימי ספירת העומר – ימי שמחה! ימי ספירת העומר הם ביסודם ימי שמחה. ימים אלו הם הימים הראשונים שעם ישראל התנהל כעם חופשי לאחר היציאה

ילד שיום בר המצווה שלו חל במהלך ימי ספירת העומר, והקפיד לספור בכל הימים מתחילת הספירה ועד בר המצווה, האם הוא יכול להמשיך לספור ספירת

האם מנהגי האבלות של ספירת העומר נוהגים ביום העצמאות? ומה הדין ביום ירושלים? יש מנהגים שונים באילו ימים מימי ספירת העומר חלים מנהגי האבלות. לפי

במה תלויה ספירת העומר? התורה תלתה את חיוב הספירה בהקרבת קרבן העומר ולא נקבה תאריך מסוים שהספירה מתחילה בו (ויקרא כ”ג, טו-טז): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת

“וספרתם לכם” מצוות עשה מן התורה לספור חמישים יום, החל ביום הקרבת העומר מן השעורים (ט”ז בניסן) וכלה ביום הקרבת שתי הלחם מן החיטים (חג

כתב בעל הלכות גדולות (הובא בתוספות מנחות סו ע”א ד”ה זכר; מגילה כ ע”ב ד”ה כל): פסק בהלכות גדולות שאם הפסיק יום אחד ולא ספר

במהלך ימי ספירת העומר נפטר מו”ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ”ל. קשה לתאר את מו”ר במלים. אי אפשר לתאר דמות נעלה כל כך בכתיבה או בדיבור.

ילדים מסתובבים בחוצות העיר או היישוב בכדי לחפש עצים למדורה. האם הם רגישים לאיסור גזל? האם הם שמים לב שמשטח עץ שהם לוקחים אולי משמש

בספר חסידים (תת”מ) מובא שיש מן החסידים שהיו נוהגים שלא לאכול פרי חדש בימי בין המְצרים: יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי