הגמרא בשבת (כא ע”ב) אומרת:
מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.
כלומר, זמן מצוות נר חנוכה הוא “משתשקע חמה” ועד “שתכלה רגל מן השוק”. הגמרא מציינת שני הסברים להלכה זו, וההסבר השני הוא “לשיעורא”, דהיינו משך הזמן שבו הנרות צריכים לדלוק.
מהו שיעור הזמן “משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק”? הרי”ף (ט ע”א מדפיו), הרמב”ם (שם) והרא”ש (שבת פ”ב סימן ג’) כותבים שאורכו של פרק הזמן הזה הוא כחצי שעה.
לכן, לפי השולחן ערוך, שזמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים, השיעור הוא חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואילו לפי הרמב”ם, שזמן ההדלקה הוא בשקיעה, השיעור הוא חצי שעה אחרי השקיעה. אולם המשנה ברורה (תרע”ט, ס”ק ב) כותב שגם המדליק בשקיעה צריך לדאוג שיהיה מספיק שמן בנר כדי שידלק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, דהיינו כ-50 דקות. ייתכן שטעם הדבר הוא לחשוש לשיטת השולחן ערוך, וייתכן שהטעם הוא שזמן ההדלקה מעיקר הדין הוא עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, כיוון שזהו הזמן שבו “תכלה רגל מן השוק” (עיינו שו”ת תשובות והנהגות, ח”ב, סימן שמ”ב, בשם הגרי”ז) אם כך יוצא שהמדליק בשקיעה צריך נרות גדולים יותר מאשר מי שמדליק בצאת הכוכבים.
עם זאת, ראוי להדר כיום שהנר ידלק זמן רב יותר, כיוון שייתכן שהזמן שבו כלתה רגל מן השוק משתנה ונקבע לפי המציאות הקיימת בכל זמן (ריטב”א שבת כא, ב ד”ה עד דכליא). לכן ראוי לדאוג שיהיה בנר שמן בכמות שידלק כל זמן שיש בני אדם ברחוב (כך היה מחמיר הגרי”ז, הובא בעוזר ישראל, חנוכה, עמ’ עד; וכך נהג גם הגרש”ז אויערבך, הליכות שלמה תשרי-אדר, ט”ו, ח והערה 38). אך כאמור מעיקר הדין הנר די בכך שהנר ידלק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים (חזון עובדיה שם, עמ’ סו).
כבר בשעת ההדלקה צריך להקפיד שיהיה בנר שמן בכמות שמספיקה לזמן הנדרש, ולא שידליק כשיש מעט שמן ואחר כך יוסיף את השמן החסר (שולחן ערוך תרע”ה, ב). אם אדם הדליק נר שראוי לדלוק חצי שעה, והנר כבה לפני שעברה חצי שעה – יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולהדליק, כיוון שההדלקה (המעשה) היא העיקר ולא התוצאה (שולחן ערוך תרע”ג, ב). ואם רוצה להחמיר ולהדליק שוב – לא יברך על הדלקה זו (רמ”א שם), וטוב להחמיר ולהדליק שוב (משנה ברורה ס”ק כז).
כיבוי הנרות
לדעת הרי”ף (שם) מיד לאחר שעברה חצי שעה מותר לכבות את הנרות, וכך פוסק השולחן ערוך (תרע”ב, ב). אולם משיטת רש”י (ד”ה לשיעורה) וראשונים נוספים נראה שדבר זה מותר רק אם התנה מראש. לכן למעשה כתבו האחרונים שמי שרוצה לכבות את הנרות לאחר שעברה חצי שעה מצאת הכוכבים (כגון שצריך לצאת מביתו ולא רוצה להשאיר נרות דולקים ללא השגחה) – יתנה מראש שברצונו לכבות את הנר לאחר שעבר הזמן המינימלי ואז יוכל לכבות את הנרות כשירצה לצאת (משנה ברורה ס”ק ז).