תנור

בניגוד לבישול בסיר, שבו המאכל המתבשל נוגע בדפנות הסיר עצמו ומבליע בהם טעם, בתנור, המאכלים אינם נוגעים בדפנות התנור. לפיכך יש לשאול – האם תנור מעביר טעם בין מאכלים הנאפים בו בזה אחר זה?

דין ‘זיעה’

המשנה במכשירין (ב, ב) דנה בעניין טומאה וטהרה ואומרת:

מרחץ טמאה – זיעתה טמאה.

כלומר, אם המים שבמרחץ טמאים, הרי שגם הזיעה, דהיינו האדים העולים מן המים – טמאים. מכאן אנו לומדים שדין האדים כדין המים עצמם. הרא”ש (שו”ת הרא”ש, כ, כו) כותב שדין זה נכון גם לגבי בשר בחלב, וכך פוסק השולחן ערוך (יו”ד צב, ח).

מכאן יש ללמוד גם לגבי תנור: כאשר אופים מאכל בשרי (ללא מכסה), עולים האדים לדפנות. אם יאפה אחר כך מאכל חלבי, יעלו האדים החלביים לדפנות, התנור יהיה טרף, והאדים ירדו חזרה ויטריפו את המאכל החלבי. לכן, אסור לאפות מאכל בשרי ומאכל חלבי (מגולים) באותו תא בתנור, אפילו אם אינו אופה אותם יחד אלא אחד אחרי השני (הרב פיינשטיין, שו”ת אגרות משה, יו”ד, א, מ; הרב עובדיה יוסף, שו”ת יביע אומר ה, יו”ד, ז).

כיצד ניתן להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי?

הדרך הטובה ביותר לשימוש בתנור אחד לבשרי ולחלבי היא להשתמש בתנור שיש בו שני תאים (או בשני תנורים). אם התאים נפרדים (דהיינו שיש דופן נפרדת לכל תא ולא רק דופן אחת בין התאים [זהו המצב ברוב התנורים כיום]), ניתן לאפות בתא אחד מאכלים חלביים ובתא השני מאכלים בשריים, וזוהי הדרך הטובה ביותר (ניתן כיום לוודא זאת באמצעות תעודת הכשר המעידה על כך).

יש גם פתרונות המאפשרים להשתמש בתא אחד לבשרי ולחלבי. נדגיש, שבכל מקרה צריך תבניות נפרדות לחלבי ולבשרי, ואף הרשת שעליה מונחת התבנית עם המאכל צריכה להיות נפרדת (או לחילופין ניתן לשים עליה נייר כסף עבור המין השני):

• ניתן לכסות את המאכלים הבשריים והחלביים, ועל ידי כך לא תצא זיעה מהתבניות (שו”ת אגרות משה, יו”ד, א, נט). אם קשה לכסות את כל התבניות, ניתן לייחד את התנור לאחד המינים (בשרי או חלבי) ולאפות מין זה ללא מכסה (למשל: יאפו את כל המאכלים הבשריים ללא מכסה), וכאשר אופים מהמין השני (בדוגמה שלנו: מאכל חלבי), יש לנקות את הרשת שעליה שמים את התבניות, ולהניח עליה את התבנית (החלבית) מכוסה.
• ניתן לחכות 24 שעות לאחר אפיית אחד המינים, להפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ולאפות מאכל מהמין השני (בתבנית מתאימה) אפילו ללא כיסוי (אם המאכל מהמין השני יבש, כגון עוגה; אם הוא לח, צריך לכסות אותו). הצעה זו כתב הרב עובדיה יוסף (שם).

טעם הדבר הוא שלאחר 24 שעות התנור נותן טעם לפגם, ולכן מאכל מהמין השני הנאפה בו אינו נאסר. עם זאת, מדרבנן צריך לכתחילה להכשיר את התנור, וכאשר מסיקים אותו על החום הגבוה ביותר התנור מכשיר את עצמו.

האם יש פתרונות נוספים?

בשעת הדחק (כגון במשפחה שבה לא מוכנים לנהוג כאחד מהפתרונות המוצעים לעיל), ניתן להפעיל את התנור חצי שעה קודם האפייה על החום הגבוה ביותר, ולסמוך על המקילים הסוברים שבאופן זה ניתן להכשיר את התנור גם ללא המתנה של 24 שעות (כך כתב בשו”ת יביע אומר שם, שיש על מה לסמוך באופן זה).

טעם המקילים הוא שחימום התנור נחשב כליבון קל, וייתכן שהתנור לא זקוק לליבון חמור (מפני שהתנור רק בולע אדים ולא טעם ממש. אך יש החולקים וסוברים שיש צורך בליבון ממש, ולכן לכתחילה ניתן להקל רק לאחר עשרים וארבע שעות, כשהטעם בדפנות פגום והתנור אינו אוסר את המאכל). בנוסף, ייתכן שבתנורים של ימינו כלל אין אדים, והדפנות נשארות יבשות. החום בתנור הוא בטמפרטורה אחידה, ורק כאשר ישנם הפרשי טמפרטורה נוצרים אדים. לכן, רק כאשר פותחים את הדלת יוצאים לעתים אדים – רובם יוצאים החוצה (וזיעה כזו אינה אוסרת), ואף המיעוט שאולי נשאר בתוך התנור ייתכן שאינו בחום של יד סולדת, או שהוא בטל בשישים (עיינו השולחן כהלכתו, פרק ג’, הערות א, ז, אלא שהוא כתב זאת רק לגבי נ”ט בר נ”ט).

כמו כן, יש מקום להקל בדברי מאפה יבשים שלא להמתין בהם כלל, ואף לא להפעיל לחצי שעה, משום שאין להם כמעט זיעה (וכך הקל בשו”ת אגרות משה שם. אך בשו”ת יביע אומר הצריך להסיק את התנור גם בדברי מאפה).

דין המאכל בשעת הדחק

במקום שבו לא נוהגים כאף אחד מהפתרונות לעיל, אלא אופים בשרי אחרי חלבי ללא כיסוי, המתנה או חימום, האם מותר לאכול את המאכלים שנאפו בתנור?

מסתבר שבשעת הדחק, כגון אדם שמתארח אצל קרובי משפחה שלא מקפידים על כך (אך מקפידים על שאר ענייני כשרות), אפשר להקל ולסמוך על השיטות שבדיעבד האוכל לא נאסר כדי לקיים מצוות כיבוד אב ואם ובשביל לשמור על אחדות המשפחה.

יש להדגיש: ניתן לסמוך על שני הפתרונות האחרונים רק בבתים שלא מקבלים בהם את הפתרונות האחרים. אולם לכתחילה יש לנהוג כשלושת הפתרונות הראשונים (שני תאים, כיסוי או המתנת 24 שעות והפעלת התנור למשך חצי שעה).

לסיכום

לכתחילה טוב להשתמש בתנור שיש בו שני תאים (או בשני תנורים נפרדים), אחד לבשרי ואחד לחלבי, אולם מצד הדין ניתן להסתפק גם בתנור אחד (אם התבניות והרשת נפרדות) ולנהוג באחת מן הדרכים הבאות:

• כיסוי אחד המינים באופן קבוע.
• המתנת עשרים וארבע שעות והפעלה של חצי שעה בין המינים (על החום הגבוה ביותר ולפחות מעל 200 מעלות צלזיוס, ובמקום צורך, לפחות ברמת החום שבה היה המאכל מהמין הנגדי).
• מקום שבו לא מקפידים על א’ או ב’, אבל מפעילים לחצי שעה בין המינים – ניתן לאכול בו (אך לכתחילה ינהג כדרך א’ או ב’).
• בשעת הדחק, כגון אדם שמתארח אצל קרובי משפחה, ניתן להקל ולאכול מאכל שנאפה בתנור אחד (שאיננו מלוכלך), אחד אחרי השני (גם ללא הפעלה של חצי שעה).