תפילת הדרך המקור לאמירת תפילת הדרך הוא בגמרא בברכות (כט:): אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא:… וכשאתה יוצא לדרך הימלך בקונך וצא.

אדם ששכח לומר “ותן טל ומטר” הגמרא בברכות כט. אומרת שאדם ששכח טל ומטר בתפילה יכול להשלים אמירה זו בברכת “שומע תפילה”: אמר רב אסי: טעה

דינו של אדם שביקש גשם מיד אחרי סוכות במשנה בתענית (א’, ג) מבואר שלדעת ת”ק שואלים גשמים בג’ במרחשוון, אך לדעת רבן גמליאל: “בשבעה בו,

הורדת ספר תורה עבור אדם נכה בבתי כנסת רבים, הבימה שקוראים עליה בתורה מוגבהת, ונכים ובעלי מגבלה בהליכה אינם יכולים לעלות אל הבימה ללא עזרה,

מנהג העולם או הנאת האדם? נחלקו ראשונים על מה נתקנו ברכות השחר. לדעת הרמב”ם (הלכות תפילה, פ”ז הלכות ז-ט), ברכות השחר נתקנו על הנאת האדם,